אֵשֶׁת דּוֹדִי

                                                                         נסים  פרנקו

אַדְווֹת זָהָב לְרֹאשָׁהּ

גּוֹלְשׁוֹת

נָעוֹת בְּחֵן שֶׁל חַיּוּת

מְחוֹרָזּוֹת

עוֹרָהּ קְטִיפָתִי

שֶׁנְהָב שֶׁל רַכּוּת

צַח , כְּדִמְעָתִי.

גֵוָּהּ גִּילּוּף עֶדְנָה

בִּפְעִימוֹת מְרַחֶפֶת

כְּמוֹ הַלַּחַן בַּהִגָּיוֹן

שׁוֹבַת לֵב בְּהֶאָרָה

בֵּין שִׂפְתֵי  דּוּבְדְּבָן

חִיּוּךְ קֶסֶם נִפְרַשׂ

כְקֶשֶׁת בֶּעָנָן

כּוֹבֵשׁ כְמַתָּן

וּבְמִילוֹת מְתִיקָה

כָּל הַמַּחְשָׁךְ

מוּפָז

נֶחְפָּה בְּרָז

וְאָנֹכִי

מְשׁוּפָּד לֹא מָדוּד

וְעֲקוּד

אֶל חֵיק אֵשֶׁת דּוֹדִי

בְּלֵב נִתַּז.

                                             הָיִיתִי חַייָּב לַעֲבוֹר עַל הַצָּו לֹא תַחְמוֹד כִּי אֲנִי רַק בָּשָׂר וָדָם.