יצירות אחרונות
ספר ילדים קסום וחדש בהוצאת "דרך המילים". (11 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -25/11/2024 13:59
Airbnb (0 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -25/11/2024 10:35
הוֹפּ הוֹפּ טִרְלְלָה דִּין נֶכְדִּי הָאָהוּב בֶּן שָׁלוֹשׁ וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה (8 תגובות)
אביה /שירים -25/11/2024 09:35
בלי פרטיות לא פיקניק (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/11/2024 06:35
לִרְצוֹת יוֹתֵר (15 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/11/2024 04:46
מדמיינך (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/11/2024 21:37
מילים במעופן (12 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -24/11/2024 18:01
החיים הטובים (2 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -24/11/2024 17:22
הָיֹה הָיוּ פַּעַם ... (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -24/11/2024 15:11
סיפורים
מוקי ואפרתוהנה אחרי שמיציתי את מלאי הסיפורים על אודות כפר הנוער ורבי משה בואנו אותו ס"ט תמהוני ואדוק אשר נתגלגל בנסיבות צוק העתים לכפר הנוער דירושלים. חפוש חיפשנו בגנזי נסתרות ותשאלנו וחקרנו והנה עקב דרישת הקהל ועוד מישהו מצא מצאתי עוד סיפור על אותו אחד המתקרא מוקי או מוקי אבנרי יעני מיכה או מיכאל אבנרי בקיצור מוקי ללא פקפוקי. אותו מוקי אשר הצטיין במדעי הגלובוס וחידון הטבע שנקלע ולמד בכפר הנוער דירושלים ורצה ללכת לחידון הטבע של עירית ירושלים בגיבויו של המורה לטבע אך נתקל בסירוב מצידו של רבי משה בואנו בתואנה כי "יש שם בנות" על אף כל זאת הוא שם פניו לחידון תחת דגלו של התיכון האוניברסיטאי רמת מגדים ואכן גילה שיש שם בנות, לפחות אחת נחמדה מאוד. וכשזכה במקום ראשון עבר מרדף חם באישון לילה על ידי משה בואנו והמדריך המלשן מלמד אך הם נפלו לתהומות תחתיה כאשר נפל קורח ועדתו ואילו מוקי נפרע מהם וגם עזב לתיכון רמת מגדים. ובכן –מיהו אותו מוקי? ומה היו טיבם של מעלליו לאחר שעזב את כפר הנוער? אומרים כי מוקי היה בן אחיינו של ההוא המתקרא אורי אבנרי בעל השיער הלבן והדעות ה"מיוחדות" אשר חצה את הגבולות מהעולם הזה לעולם הבא המתקרא עולם הפוסט ציונות אלא שבאותו עולם הבא המתקרא גם "עולם שכולו טוב" לא מצא מנוח ורצה לפסוע בדרכו אל עולם טוב יותר אך לא כך קרה והוא נשאר באותו מקום כאותו אחד מיתולוגי שנתקע ונקלע לשאול או לשלשה שנכנסו לפרדס ואחד מהם לא יצא ממנו.אך מוקי לא היה שמאלני ולא בטיח אלא אוהב הטבע ואוהב הארץ הטבעית, זו שטרם הושחתה בידי עוכרי הנדל"ן התאוותניים. מוקי היה בחור נאה שיער בלונדי קלוש ועיניים בהירות, גוף אתלטי כזה שהיה יכול לשבר לבה של כל עלמת חן, בא מבית חילוני והיה בן לאב אפיקורס יקה פאץ אך מעריך התורה ולומדיה שרצה שבנו יהיה בן תורה משום שאשתו, כלומר אמו של מוקי הייתה ממשפחת חסידי לומז'ה, נכדתו של האדמו"ר רבי ישראל זינגרביץ ושמרה על אורח חיים דתי בבית חילוני. ואילו מוקי לא מלאו ליבו לתורה ולגמרא אלא אם כי לאיתני הטבע, אל מדעי הגלובוס וכולי והוא בכל זאת הלך לכפר הנוער והתחיל שם שתי כיתות יען כי רצה לפוש ולצאת מן הבית וגם ידוע לא ידע כי רוב תלמידי הכפר הינם ערסים בני מתוסכלים אשר מלאם ליבם לחרחר מריבות עם כל דבר שנשמת השם באפיו. כמו כן חשב הוא כי לימודי הטבע והגיאוגרפיה יהיו מתוגברים כפי שבאמת נכתב בפרוספקט שיש לימודי ארץ ישראל. אך לא כך קרה. מתוך מיליון ואחת השעות של הלימודים הוקדשו אך ורק שלש שעות שבועיות ללימודי ארץ ישראל, על ידי מורה לטבע טוב מאוד אך לא מוערך מספיק על ידי תלמידיו ומורי הכפר. מוקי היה מתוסכל עמוקות אך שינס מותניו בקטע זה ואכן הצליח "להביא אותה" תרתי משמע בחידון שהיה בכיתה י'. אם כן, התחבר מוקי לאפרת ארמטורה בסוף חידון הטבע. אפרת הייתה בחורה בלונדינית חילונית למהדרין, גלאט כשר חלק, למרות שהייתה צמחונית. היא גרה במושב קטן ליד ירושלים. אביה היה פרופסור לגיאוגרפיה ואמה דוקטור לביולוגיה והיא עצמה הייתה מצטיינת בטבע בגלל שהוריה ידעו יותר ממנה והיא הייתה כתפוח שהתגלגל לא הרחק מן העץ. ומה הייתה השאלה הראשונה ששאלה אפרת את מוקי אבנרי למשמע שמו? "אתה קרוב של אורי אבנרי? "כן" אמר מוקי והתחיל לספר לה על הייחוס המשפחתי מתוך ציפיה שאפרת תקטול אותו על ההתחלה כתבוסתן וסמולן כפי שקטלוהו רבים בכפר הנוער. "ואו" אמרה אפרת " אני לא רחוקה מן הדעות שלו. אפילו יותר שמאלנית" "את פעילה?" שאל מוקי שהיה לו ידע כלשהוא בפוליטיקה של קרובו " פעילה בתנועת השנה ה21 ודי לכיבוש" "אז זה נכון שכל השמאלניות חתיכות" קרץ מוקי "תבוא להפגנות ותראה" והוא בא וראה, אך לא נשבה זה היה לפני חידון הטבע ובאמת אותה אפרת הייתה שמאלנית וגם חתיכה בקלסרים שלה היו מיליון סטיקרים שמאלנים שהתקבלו באדישות או באהדה על ידי חבריה. אם כן כך קרה שאבנרי הלא פוליטי ואפרת השמאלנית הפכו לזוג והדבר גרם לשני דברים או שלש: שניהם נכנסו ללמוד בכיתה אחת בתיכון רמת מגדים, אבנרי הוריד את הכיפה ועשה ממנה טייארה זאת בגלל שאלף כל בא מבית חצי חילוני ובית משום שבכפר הנוער השניאו עליו את הדת (לשיטתו) והדבר האחרון – בלחצה המתון של אפרת התקשר מוקי לקרובו אורי אבנרי וסיפר לו שיש לו "שידעך" שמאלני ואותו אורי ציחקק ומיד הזמין את הזוג לארוחה על חשבונו באיזה קפה ברחוב בזל בתל אביב לא לפני ששוחח נרגשות עם אפרת ארמטורה. אם כן אפרת ומוקי למדו באותה כיתה והחליפו ביניהם פתקים על ידי התיווך המעולה של מאיר קליין השובב שאביו היה חוקר פלאנטולוגיה בפריז ושל רעיה קראסו ביתו של מתווך הדירות הדגול. והנה בבית ספר זה אפרת כמעט אוטוטו הייתה חברתו של ההוא נועם גבירץ שהיה אליל הבנות ואהב לצאת עם כמה וכמה בנות בעת ובעונה אחת ולהחליק את שערו בג'ל ולעשות כמה שכיבות שמיכה על מנת להרשים, זאת אומרת שהוא היה הגירסה המגדית לרן מורי מכפר הנוער, אך בניגוד לכפר הנוער שבו לא היו בנות והיה צריך את הדימיון או את האלימות הערסית כדי להשלים, כאן היו בנות ולעומתם הרבה יורמים ממושקפים שלא קפצו על המציאה. יען מעט ביקוש והרבה היצע. נועם גבירץ היה בחור חייכן אך ערמומי. גבה קומה ושרירן שהיה מארגן משחקי אמת או חובה במדשאת בית הספר. אך הוא השכיל עשות ובחכמה עשה זאת בטון שקט ומעשי.ובין כה הסתופפו סביבו כמה בנות פותות משום שנחשב לאליל הבנות וכמה בנים משום שהיה כריזמטי והוא שיחק בסיבוב בקבוק בלי פקק ובשאלות אמת או חובה על אודות דרך גבר בעלמה וכל מיני שאלות שאוזנו של משה בואנו הייתה מצילה וכן רבים רבים מקוראי סיפור זה ועל כן לא אלאה את הקוראים הרכים בדברים כגון זאת ואמשיך הלאה. בקיצור שלש נערות נחמדות היו שם: שרון ,בר ולימור. שרון הייתה מן פאניקסטית קרועה במונחי אותם ימים לובשת את הג'ינסים הכי קרועים והעגילים הכי מעוגלים בונה על אופנוע כבד, פריקית במונחי היום הזה. עדיין נטולת חבר. לגמה מבקבוק תפוזים עם קשית. שרון הייתה בת של דוקטור להיסטוריה באוניברסיטה. בר הייתה סתם אחת סנובית שקטה ונאה שנגררה לכל מקום בעקבות שרון.לימור הייתה התחמנית וזוממת המזימות בקיצור הם שיחקו והנה אפרת ארמטורה ומוקי יצאו שלובי ידיים למזנון בית הספר ונועם גבירץ ראה אותם והתעורר בו היצר והוא חמד בלב את אפרת ארמטורה השווה. והנה באותו קמ"ש צצה מזימה בראשו: הוא סובב את הבקבוק לעבר שרון הקרועה ועשה ככה בכוונה שהבקבוק יוסט לכיוון שלה. יעני באין רואים הוא עצר את סיבובו של הבקבוק: "אמת או חובה" שאל "אמת" אמרה שרון "אמת שהיית רוצה לצאת עם מוקי?" שאל נועם וכולם צחקו וגם היא היא לקחה את הבקבוק של התפוזים שאבה מהקשית ואמרה כשהיא צוחקת: "ואללה כן" "אז חובה עלייך" לחש נועם " להוציא אותו מהידיים שלה ולעשות חילופים איתי" "ואיך נעשה את זה?" גיחכה שרון לימור שעד עכשיו ישבה בשקט נזכרה במשהו ולחשה לנועם: "יש מסיבה יא' יב' במועדון העקספוזה ביום רביעי... נתכנן משהו" אמר הייתה אחלה מסיבה עם ריקודים ומשקאות. מוקי היה כמובן עם אפרת במסיבה ישב איתה על כסאות הבר. לרגע ניגשה אליה לימור ולחשה לה שיש לה טלפון . אפרת רכנה לעבר מוקי ואמרה: "אני חייבת ללכת לרבע שעה אז חכה לי כאן מתוק" מוקי ישב לבד,כסא פנוי לידו, מיד תפסה את הכיסא שרון. היא החזיקה כוס של משקה לונג איילנד משכר בידיה: "אני מזמינה אותך למשקה" אמרה בחיוך "מצויין" אמר והתפתה. בר הסנובית הביטה בהם . לימור עמדה לידה מוחה מידיה את הסימנים של האבקה. כשגמר את המשקה המיוחד שאותו רקח נועם, הרגיש מוקי מסטול, שרון עשתה את הצעד הראשון ואחרי שנייה הייתה בזרועותיו והוא בזרועותיה אפרת נכנסה לעקספוזה היא ראתה את מוקי עם שרון והם מתנים אהבים וכל הכיתה מסתכלת עליהם בתערובת של תדהמה וגיחוך: "בוגד ! אדיוט! מצאת לעצמך את הטיפשה הזאת! מה רע עשיתי לך!" צרחה אפרת. היא בכתה ומיד ברחה מן האולם. מוקי התעורר בבת אחת וראה את עצמו עם שרון היפה אך המגעולה. הוא התנתק ממנה באחת ואמר בחצי צעקה: "מה, השתגעת? לא ידעת שאני ואפרת זוג?" "אפרת נפרדה ממך לפני שנייה" אמרה שרון "אז תהיה חבר שלי" הוא עזב את הבר ונכנס לשירותים שוטף את הפנים ומנסה להתעורר מן ההלם. אפרת הלכה לכיוון תחנת האוטובוס, כשהגלובוס כמעט מתמוטט לה על הראש. היא ראתה את נועם יושב שם כאילו במקרה והוא מביט בה במבט תמים. מאחורי העץ שליד התחנה הסתתרה שרון ומאחוריה עוד מישהי: "מה קרה אפרת?" אמר נועם "לא משנה מה, מוקי יצא מלוכלך, הוא בוגד בי עם שרון הבהמה "בואי תהיי שלי. כבר אמרתי לך , מאז כיתה ט' אני חולם עלייך" "תחלום!" אמרה אפרת אבל בלב שלה כבר חל שינוי, אלא ששינוי זה לא ארך זמן רב יותר מכמה שניות. "לא יפה מה שעשית!" התפרצה פתאום בר משומקום "לא יפה!" "מה את עושה כאן." אמר נועם "מה? ראיתי את הכל ואני מצטערת שלא אמרתי לך מקודם" אמרה "מה ראית?" אמרה אפרת "נועם, לימור ושרון תכננו הכל. הם תכננו להפריד ביניכם. לימור שמה קצת אבקת קוק במשקה לונג איילנד והעבירה לשרון, שרון נתנה את הכוס למוקי ומוקי לגם ממנה עד שנעשה מסטול ואז היא נישקה אותו והתעסקה איתו כשהוא מעורפל לגמרי, גם שיחת הטלפון הייתה מתוכננת, אני מצטערת" אפרת הייתה בהלם היא הסתכלה על נועם. נועם הביט בבר הסנובית במבט של זעם ואפרת אמרה לו: "לך חפש מי תסתכל עליך" ונתנה לו סטירה מצלצלת ששמעו אותה בכל מרכז העיר. מוקי ישב בספסל שבמדרכה מול העקספוזה. אפרת חזרה, הביטה בו, ליטפה את שערו ואמרה: "אני מצטערת שלא האמנתי לך"
הם דיברו דיבורים והחזיקו ידיים, סיפור אחד נגמר, סיפור חדש התחיל.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |