נַחֲלֵי אַהֲבָה לוֹהֲטִים

נַחֲלֵי אַהֲבָה לוֹהֲטִים / אֲרְמָּן שַׁמַּאי

********************************

עוֹד יוֹם חוֹלֵף

אוֹבֵד בְּדַרְכּוֹ

אֶל

הַלַּיְלָה,

נַחֲלֵי אַהֲבָה לוֹהֲטִים

בְּאָדוֹם,

פַּעֲמוֹנֵי הַזְּמַן

עוֹמְדִים

מִלֶּכֶת.

עֵינַיִים  עֲצוּמוֹת,

מְדַבְּרוֹת

אֵלַי שִׁירַת

מַלְאָכִים,

בְּפָנַיּיךְ חִיּוּךְ

בְּטַעַם שֶׁל

חֲלוֹם

נִפְלָא,

סוֹעֶרֶת אֶת חֲלוֹמוֹת

הַמָּחָר,

אוֹצֶרֶת בְּרוֹךְ יְמֵי

אֲהֵבִים,

מוֹשִׁיט יָד, מְרַפְרֵף,

גַּם לֹא מְלַטֵּף,

לֹא תּוּפַר

תּוּמַת שְׁנָתֵךְ

בְּחֶשְׁקֵי גּוּפִי

הַמִּתְעוֹרְרִים.

לְחוֹף יָמַיִיךְ, לָחַשׁ

אֶדְווֹת מַּבְטִיחַ

יוֹם חָדָשׁ

שֶׁל אוֹר.

לֹא, אַתְּ אֵינֵךְ

הַחוֹלֶמֶת,

אֲנִי הוּא

הַמְּרַחֵף

כְּחוֹלֵם.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת :© אֲרְמָּן שַׁמַּאי

25/11/2015