לִבּוֹ מְקוֹנֵן

לִבּוֹ מְקוֹנֵן / אֲרְמָּן שַׁמַּאי
************************
נַגָּן קָפוּא,פּוֹרֵט 
עַל עֶצֶב בִּבְכִי
מֵיתָרִים, 
דְּמָעוֹת רִיקְדוּ
קִינָה,
שִׁירָה הָיִיתָה
הֶסְפֵּד.

מִצַּמְרוֹת שָׁמַיִם בּוֹכִיּוֹת
מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת פָּנִים
דְהוּיוֹת,
צְרוּבוֹת טְלָאִים 
צְהוּבִּים, 
צְלָלִיּוֹת עַתִּיקוֹת 
שֶׁפָּסוּ מִן 
הַחַיִּים.

וְהֵן שָׁבוֹת, בִּצְלִיל 
רַכָּבוֹת 
שֶׁחוֹלְפוֹת,
כְּבוּיוֹת הַבָּעוֹת,
קְפוּאוֹת, מְלֵאוֹת 
לֵאוּת.

מַה רָחוֹק אוֹרָם 
מִסַּהַר לֵּילוֹת 
בּוֹ כָבוּ 
כּוֹכָבִים וְדָלְקוּ
נִשְׁמוֹתֵיהֶם.

אוֹזֶן חֲרִישִׁית מְלַקֶּטֶת
צְלִילֵי רָקִיעַ 
בְּקוֹלוֹ
שֶׁל יוֹצֵר
בְּרֵאשִׁית.

לִבּו 
מְקוֹנֵן.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת :© אֲרְמָּן שַׁמַּאי 
9/12/2015