שירים

בז

ממעופך מעל

צוקיי בזלת קודרים

מחול חייך קרם.

ובעת סופות רעמים

כעדריי פרא חומסים.

רמסו את האור שנותר.

במעופך בשאול נכאות

נשארת בדד

בקירות  ביתך.

חישכי ימיך היו משכבך.

לילותייך הקרים

תלשו את נוצותייך

וקרעו את נשמתך

ובעת השלג יימס

בפסגות שאול מבטחך

ובצינת  שחור הליל, עת תרד

ובעירום כסותך תתעטף

ובמקורך השחור

את גופך תנקר

ושבילים מדממים זעקו  אחריך.

ורוח שלווה הקמה מהעבר

תאסוף תעטוף

את שאריות גאוותך

ומחול חייך יידום.

ובטללי טיפותיך העכורות

יתחיל המחול מחדש

במעופך ממעל  

השאול.

 

תגובות