שִׁיכְרוֹן נְעוּרִים

שִׁיכְרוֹן נְעוּרִים / אֲרְמָּן שַׁמַּאי
****************************

בִּגְבוֹר הַגַּעְגּוּעַ וְהַסַּעַר
מִתְעַטֵּף בָּךְ 
דִּמְיוֹנִי, 
בֵּין עוֹנֶג מִתְמַשֵּׁךְ 
לְשַׁלְוָוה 
שֶׁל רָקִיעַ 
וּזְרִיחָה שֶׁל 
לֵילוֹת.

אָסַפְתְּ טָעַם 
שִׂפְתוֹתַּיי
עַל שְׂפָתַיִם 
כְּמֵהוֹת,
שִׁירֵי אֲבְהֵבִים 
מְפַזֶמֶת,
מוּל- סַהַר 
בַּחַלּוֹן 
חֲלוֹמִי.

הָיִיתִי כְּעָלֶה יָבֵשׁ, 
כְּמוֹ שָׂדֶה 
מְשַׁוֵּעַ, 
וְלֵב, שֶׁאֶת 
יָדֵךְ בִּקֵּשׁ 
נִרְעָד בֵּין
יָדָיִיךְ,

אָז בָּא 
הָאוֹשֶׁר.

אַהֲבָה הַכּוֹבֶלֶת שְׁנוֹתֵינוּ 

לְשִׁיכְרוֹן נְעוּרִים. 
שְׁנֵינוּ 

גּוּף 

אֶחָד 

גָּדוּשׁ

 
פַּרְפָּרִים.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת :© אֲרְמָּן שַׁמַּאי 
10/12/2015