טיול שלא טיילנו

טיול שלא טיילנו

רציתי לשבת בקצה השמים

כמו מושית השבע אדומת כנפיים,

שֶהַיִיתָ מֵבִיא לי מהגינה –

רציתי לשבת שם בתוך האין שֶלְךָ.

צבעים רצדו מול עיני

כתום כהה

אפור שחרחר

כחול עמוק

ירוק טחבי – כצבע עיניך.

העלתָ אותי למרומים שאינם,

כמו מיניאטורות

צמחו הכפרים בעמק

הֵרְאֵתָ לי טחנות סובבות

על ראשי גבעות

ויערות קטנים מטפסים עליהן.

במרחק היו גבעות כחולות

ואתה ידעת לתת להן שמות.

על הכל היה שׂרוע האביב הענוג

עוטר פלגים ודרכים בפרחים,

צוהל מאחרי עצי הפרי

מאדים לחיי תפוחים.

ראיתי אוֹתְךָ כמו פעם,

ספר שירים בכיס מכנסיךָ

אביב פרח בלבך

ידיך נטפו מור...

פקחתי עיני –

אין יותר אביב

ואין אתה

לא תראה לי כפרים בעמק

לא תביא לי חיפושית אדומה מהגינה

עיניך הירוקות נעצמו

ואני –

רציתי להביט אל תוכן עוד פעם אחת.