הצליל שלי

שקט והעיניים עצומות

צליל עמום,חלון,טיפות טיפות

שקט והשמיים אדומים

מיטה עטוף,שיר מוכר, חמים

שקט, חושך כוכב כסוף

יורד כמו גשם זוהר על הגוף

אני ער והעיניים פקוחות

עדיין שקט עטוף בחריקות

עמומות כמו מכונות

שכבר סיימו עייפות, שחוקות

כל הטיפות עוזבות אל על

עולות למעלה ואובדות בחלל

ומתוך השממה הצורבת

נשמתי לפתע מתעוררת

היא מספרת על משאלה

שאט אט מתפוגגת באפלה

בעצם שאלה

שהיא גם משאלה גם תפילה

מתי הגשם פסק?  

מתי העולם נשחק?

התהפך ונתקע

מתי שיר הלב נקטע?

מתי התבוננת בציפור

המתיימרת לאהוב ולשמור?

יקר שלי אל תוותר על  השיר

שגרם למבול להרגיש כמו יום שמש בהיר

ואם המחיר של ציפור בכלוב

הוא לוותר על אותו כוכב אהוב

הלוואי שתתעופף אל על

גם אם לבד גם אם תאבד

בדממה בין טיפות

כסופות של כוכבים ומנגינות