הינשוף

הינשוף

בצנעה, מכיר בערך עצמך

על כתפה של אַתֵנָה יָשַבְתָ

באזנה לחשת דברי חכמה,

במטבעות עִירָה – דיוקנך יצקה.

מעל חַיָּלִים יְוָנִים עוֹפָפְתָ

להביא להם את הניצחון

והם חרטו פניך על המגן,

שנשׂאו מול גופם.

כשהשמש שוקעת וְהַנֶּשֶף בא לעולם

אתה פורשׂ כנפיך בְּרַכּוּת,

ללא קול מעופף בתוך האפלה.

בִּסְבָךְ נוצותיך אתה אוסף רסיסי נשמות,

האש בוערת בעיניך הצהובות

אנשי סוד סוגדים לך.

אתה הכישוף והמסתורין

אתה הרואה את האמת

מסתכל לנגלה ורואה את הנסתר.

בלילה מבין ענפי העץ

את קולך המצמרר אתה משמיע

והוא מהדהד כמו הרוח,

כמו קולה של הַפִּיתְיָה בְּדֶלְפִי.

ילד מרים ראשו בבהלה

רואה עיניים גדולות ועגולות

מביטות בו במבט אנושי –

ילד, זה לא זמן לטייל בחוץ

לך הביתה לישון.