הגזוז - הצוף - והיוגורט - משהו קטן לסוף שבוע רגוע

                             הַגָזּוֹז , הָצוּף , וְהַיוֹגּוּרְט

                                                    נסים  פרנקו

ברחוב פלורנטין עצמו, בין רחוב הקישון לרחוב הרצל, היו ממוקמות שלושת החנויות היותר חביבות עלינו, הילדים.

אלה היו זוכות לביקורים תכופים למדי של כל ילדי השכונה.

האיש הדתי מחנות הַגָזּוֹז, היה מאד זריז בהכנת כוסות המשקה שהיה בטעמים שונים וַעֲרֵבִים, לימון, מנטה, פטל,תָּמָר הִינְדִי,וּוְרָדִים. תוך כדי מזיגה לכוסות היה מקפיד לבחון

אותנו במבטו, שמא נשלח ידינו לעבר איזה מָמְתָּק קוֹרֵץ.

הלאה מחנות הגזוז, שָׁכְנָה חנותו של מוכר הָצוּף, גם מוכר זה היה דתי למדי, היה לו

זקן מטופח, ועניבה שחורה הייתה דרך קבע יורדת מצווארו.

הצוף היה מתוק מאד, והיה נמזג בשלבים כי הקצף היה רב, ולאחר כל מזיגה מוריד היה

האיש בעזרת קיסם מיוחד קצף משפת הכוס, ומוזג שוב עד שנתמלאה לגמרי, ממש כמו

שנמזגת בירה מן הברז.

האיש לא החל במזיגת הצוף בטרם ראה את מטבעות הכסף על משטח שולחן הנירוסטה

שלפניו, לא תמיד נתנו אז אמון, בילדים שובבים כמונו.

במרחק מה על אותה מדרכה ברחוב פלורנטין, הייתה ממוקמת חנותו של מרקו היווני.

 על השלט הכחול היה כתוב בלבן, " שֶׁבַח " אצלו היינו מגיעים כדי ללגום יוֹגּוּרְט ראוי

לְשֶׁבַח, ולזלול כמה בּוֹרֶקִיטַאס במילוי תֵּרֶד עם גבינה בולגרית, או עם גבינת קַשְׁקַאבָל

טורקי, בדרך כלל היו אלה מְלוּוִּים בביצה קשה חומה, או שתיים. את כל הכבודה

הזאת היינו מורידים פנימה עם כוס גדולה של "אַיִרָאן"  קר. זה היה משקה עָרֵב

של יוֹגּוּרְט תוצרת המקום, עם מעט מלח ומעט סודה קרה.

לארוחת הצהריים של אמא, כבר לא היה מקום כשחזרנו הביתה,כמובן לקול מחאותיה

הָרָמוֹת. באותם רגעים בהם חיכינו למרקו שיתפנה אלינו, הייתה איזו ביצה משתלשלת

בעדינות לתוך איזה כיס בָּמִכְנַס, בהעמידנו פנים תמימות ומחייכות, זה תמיד עבר חלק.

אך בכל זאת , היה מקרה מצער אחד שקרה לי.

פעם כאשר החלפתי מכנסיים, שכחתי בכיס ביצה קשה של "שֶׁבַח" אמי מצאה אותה

ממש לפני הכביסה, את תגובתה הנחרצת אין כאן צורך לגלגל, היא הייתה מאד כואבת.

עד היום כואב להיזכר ששלושת הָמוֹקְדִים האלה שֶׁמְּאֹד חסרים , ואין אחרים תחתיהם.

ורצוי גם לציין כאן, שכל מעשי השובבות, התחמנות, וההתגרות בַּמְבוּגָרִים מאיתנו

תמיד התקבלו בסלחנות ובהבנה מלאה, מִפְּאַת גילנו  הצעיר, גיל הילדות הנפלאה.