דפים נושרים - לבמת הדיון 'אני ויצירתי' שהעלתה גלי

כיסייך מלאו בדפים

שירים היו מצוירים בהם,

שיר של ים, שיר על עיר הומיה,

שיר על קורי עכביש בהם נלכד שירך,

שיר על באר המים לידן עמדו נשים שחורות עיניים לשאוב מים.

בזה אחר זה נשרו מידך הדפים

כיסו את הדרך בה הלכת

על מרבד שִירַייך.

מכל אלה  נוצר שירך.

כתיבה נפלאה. נהנתי לקרוא את שירך.

המון תודה עידית יקרה

תודה שבשיר גילית את מקור שיריי

וראית את מרבד השירים.

המון המון תודה אביה יקרה

החופש באמת קורא לשירי.

המון המון תודה אחי היקר על מילותיך

הן מעלות סומק בלחיי

אבל זה בסדר.

אילנה יקרה, אם את קוראת לשירי יותר סיפור משיר אזי אני בחברה טובה.

רבים משיריו של אלתרמן למשל, הם סיפור. גם שירתו של דוד אבידן "חוטאת" בפרוזה שירית

"רק על עצמי לספר ידעתי

צר עולמי כעולם נמלה

גם משאי עמסתי כמוה..."

שירה של רחל הוא סיפור חייה

והאם זה אינו סיפור?

"פרח נתתי לנורית

קטון ויפה וכחול

תפוח נתתי לנורית

נתתי הכל.

נורית אכלה התפוח

הפרח זרקה בחצר

הלכה לשחק עם ילד

עם ילד אחר..."

ושירים אלו גם הולחנו.

אז אינני יודעת אילנה יקרה כיצד את מגדירה שיר, אבל גם שיר שמספר סיפור הוא שיר, כמו הבלדות למשל, או מקמות.

ואגב השיר לא נכתב ספציפית לנושא, הוא נכתב לפני זמן רב ולא פורסם ומצאתי שהוא מתאים לכן פרסמתי כעת.

המון המון תודה עליזה יקרה שלי

בכל מקום אני מוצאת מילים וצבעים

והם מתחברים לשיר

והם הדרך שלי

לילה טוב יקרה וחלומות נעימים.

מרים יקרה שלי, תודה

מסעותיי הם שירי

ושירי הם מסעותיי

אוהבת המון

נורית

המון המון תודה אחי היקר

אכן זוהי דרכי בכתיבה ובציור