שאלה לגלי מכל מלמדיי השכלתי

ויקי יקרה, מותר ואפשר להיכנס לגוף של אדם אחר ולכתוב מתוכו את השיר. אפשר להיכנס לבעל חיים ולכתוב בשמו את השיר. אפשר לכתוב בגוף ראשון סיפור לגמרי דמיוני...

הבעיה היא שהקוראים מיד משייכים את הכתוב אליך. ממהרים להגיב ולא מנסים לגלות את האדם מאחרי השיר. אני מנסה תמיד לעשות זאת. ואז התגובה שלי היא בגוף שלישי. אני פונה אל "כותב" השיר ולא אליך.

כתבי יקרה את כל מה שאת מרגישה, ואם הקורא מבין אחרת ממה שהתכוונת, זו בעיה שלו. ועוד דבר רוצה אני להגיד לך. אל תסבירי את שיריך. גם אם קיבלת תגובות שונות ומשונות, הישארי נאמנה לתחושותיך. קבלי את אי ההבנה בהבנה, כי הסברים ממוססים את השיר.

"למה התכוון המשורר", לא בבית ספרינו. אם אני לא מבינה שיר אני לא מגיבה עליו, אבל לא אבקש מהכותב להסביר לי אותו. ואם הבנתי לא נכון, ואומרים לי שלא הבנתי את כוונת  הכותב, זה בסדר, אני לא נעלבת. לא תמיד אפשר להיכנס לראש של השני.

ויקי יקרה אפשר לכתוב מהחיים עצמם ולכתוב סיפור דמיוני. אני בשיר האחרון שלי הקשבתי לשיחתם של שני עצים. אפשר לחלום ולהחיות את החלום בשיר, והוא הופך להיות מציאותי.

שירים הרבה פעמים באים ממקום כואב ועצוב. שירים הם לא פעם טרפיה בכתיבה (כך זה אצלי), זה בסדר. אינך צריכה לחשוש מכך. אם את מרגישה צורך לכתוב את השיר, כתבי, לעולם אל תעצרי עצמך. לכל היותר, כשאת קוראת אותו את מגיעה למסקנה שלא לפרסם, אבל לעולם אל תעצרי עצמך מלכתוב.

יש מקרים שאפשר, ואפילו רצוי, להוסיף את המקום ממנו בא השיר. לפעמים זה בעקבות שיר אחר, לפעמים זה אירוע מסויים, ואז אפשר לכתוב בראש השיר או בסופו את הטריגר לכתיבת השיר.

יקירתי, השאלה הופנתה לגלי, והיא באמת האורים ותומים באתר, אבל הרשתי לעצמי לענות לך ולכתוב לך מתחושותי. אז אולי אני לא מ"מלמדייך" אבל אני רואה עצמי מחברותייך ואני אוהבת אותך.

מי שכותב שירה סיפור מצייר מלחין מפסל ועוד הוא יש לו בדם את דם האומן הוא אומן ובתור אומן יש לו את כול היכולות לכתוב לשיר באיזה צורה ואופן שהוא רוצה אחרי הכול זה בא לו מתוך נפשו ולבו לא כול האצבעות שוות ולכן לא כולם מבינים את השיר באותו קו של היוצר וזה היופי שבדבר ,כתבי מה שבא לך מבלי להתחשב באף אחד אחרי הכול זה בה מתוך נשמתך אז קדימה לעבודה ,חוץ מזה אני אישית לא מתכנן איזה שיר או נושא אני הולך לכתוב הכול זה זורם לו לבד יורד מהראש אתן לך דוגמה היום בבוקר לקחתי את האוטובוס מהמגרש ונסעתי לתחנה המרכזית ולפתע ירד לי מהראש הוצאתי לי דף נייר ועל ההגה התחלתי לכתוב שלא אשכח הנה מה שבא לי לא תכננתי 

תלכו לתבל

תפגשו שם את יובל

שייקח אותכם לגואל

שיגאל לכם את ישראל 

,,בית אחד את היתר אני ימשיך לכתוב בבוא העת הבנת אני לא מתכנן זה יורד לי לבד כך זה כמעט רוב השירים שלי נכתבו על ההגה  אז תמשיכי ביצירות שלך המאוד יפות אהבתי