חיים שלא עוצרים

בראייתי, אין גלגול נשמות... יש תהליך של הוויה...

אם לנסות להסביר במילים של שפת דיבור, הייתי מתאר ישות אנושית אחת שיש לה קיום נטול זמן ומרחב במונחים שהפיזיקה יודעת לתאר, מכיוון שכך, מרכיביה הם אינסוף ישויות אדם, (זה השם שאנחנו נותנים להן), שהווית קיומם משתנה כל הזמן, בתהליך של התפתחות עד מקום של הבנה מלאה, (הארה במונחים בודהיסטים).

כמו עץ שעליו מתחלפים... כל עלה שנופל מפנה מקום לעלה אחר, העלים לא מתים...אלא רק מתחלפים...

גם אני סבורה שהמוות -אינו הסוף.

 הרי הנשמה ניצחית ואינה מתכלה.

כמו שכתוב בבראשית. אחרי המוות, הגוף שב לאדמה והנשמה שבה לשמים.

מה קורה איתה למעלה- זה כבר נשגב  ולא ברור לכל אדם.

 שבוע טוב ומבורך.