כוחו של ציור

מדהימה התחושה הזו של כח שמכוון. אני זוכרת שראיתי את הידיים היוצאות מתוך הים, והייתי ברחובה של עיר כשנגלה לי המראה, רחוק מהים ומשאון הגלים. הייתי צריכה לקחת דף ולרשום מהר את המראה, כמו שיר שבא פתאום וצריך לכתוב מיד את המילים שלא תיאלמנה.

שאלו אותי אם הוא מורד אל המים או שמושכים אותו מתוך המים, ולא ידעתי לענות. אני רק יודעת שמשום מה התמונה הזו אינה נותנת לי מנוח, אני עדיין צריכה לראות אותה מולי, אולי יתגלה לי מה היא מסתירה. מדוע הופיעה פתאום בראשי.

יקי נתן לי מילים מודחקות ופרוש מטריד וקשה, אבל אמיתי.

מילים שלא העזתי לבטא, הוא ראה כאן קורבן.

וואו הוא שם בפי מילים שלא רציתי להגיד.

שאני חושבת שחיבוק שלך ירגיע אותי... איזו סחטנית אני.

המון תודה אחי היקר, מה שמדהים שאת הציור הזה ראיתי בעיני רוחי, לא כשהייתי בים אלא ברחובה של עיר. אינני יודעת איך ולמה צץ בראשי, זה היה כמו מכת ברק פתאומית.

נפלא הציור ונפלאה ומרגשת כתיבתך.

 דרך אגב, מאד רהשתוקקתי לבוא אלייך- לערב השירה,

 אבל חליתי בהצטננות קשה במשך שבוע ימים ולא יכולתי לבוא.

שבוע טוב ובשורות טובות.

תודה אהובה יקרה, 

חבל באמת שלא הגעת, אני מקווה שאת בקו הבריאות כעת, יהיו עוד ערבי שירה שבהם תוכלי לקחת חלק.

שבוע טוב.

תודה עליזה יקרה לי,

אכן התת מודע גורם לנו לפעול

לא פעם אני פועלת לפיו

ועדיין לא יודעת מה רצה להגיד לי

כמו בציור הזה של הידיים.

שבוע נפלא יקירתי

אוהבת.

תודה זיגי יקר, הדמיון הוא שמוביל, התת מודע

אני עדיין לא יודעת מהו הציור הזה שציירתי

אבל היד עם המכחול ציירה.

שתי ידיים מבצבצות...

עוד רגע תשקענה במצולות,

אין אלוהים שימשוך אותן

וישיב להן את החיים שלקח.

עידית יקרה, זה בדיוק כך, משהו בתוכי מכוון את היד.

את הציור הזה ראיתי פתאום בעיני רוחי, ואינני יודעת מה גרם לכך. אני אפילו לא הייתי ליד הים. בעיבורה של עיר הופיע המראה, והייתי חייבת לצייר. ועדיין אינני יודעת מהו הציור הזה.

תודה על המילים הנוגעות.

וואו גליה יקרה, איזה הסבר נפלא. סוף סוף אוכל להגיד מה ציירתי.

הציור הופיע לי בראש פתאום, זה אפילו לא היה ליד הים. תוך כדי הליכה ברחוב, פתאום הבזיק בי כמו ברק המראה. רשמתי לי אותו מיד כדי שלא יברח, כמו ששיר מופיע ורושמים את מילותיו שלא תיאלמנה.

ציירתי ולא ידעתי מה אני מציירת. אז אולי ציירתי את נפשי שלי...

תודה.

וואו, איזה מבט, איזו ראייה. הסלע החום הוא בהחלט יכול להיות לועו שלהים. מעניין שמי שמסתכל בציור, רואה בסלע דברים אחרים, כמו חיות. אני אוהבת את הפרוש של מנחה. האמת - אני פחדתי להביע את המילים האלו. הדחקתי את הפרוש הזה עד שהעלת אותו אתה.

המון המון תודה חבר יקר ואהוב שלי,

ואיך אומרים הילדים - אין עליך

אוהבת אותך מאד.

תודה אביה יקרה. הציורים באים אלי פתאום.

אני יכולה ללכת ברחובה של עיר ולראות פתאום ציור בראש, כך קרה לי עם הידיים שבים, ואפילו לא הייתי שם לידו.

אנסה לשלוח לך במייל את הציור שתדעי במה מדובר.

אני כותבת או מציירת זה בשבילי כמעט אותו הדבר. אמרתי פעם שאני מציירת שירים וכותבת ציורים.

המון תודה עוזי יקר, אני עדיין מנסה לדלות מנין בא הציור הזה

הוא עדיין לא נותן לי מנוחה.

בדרך כלל לאחר שאני מציירת או כותבת שיר, אני נרגעת

רגע תיקון, לרוב אני נרגעת אבל ישנם ציורים או שירים שממשיכים לטלטל אותי עוד זמן רב, ולרב אינני יודעת כיצד נכתבו או צוירו.