שירים

הגברת שלי הלכה

ואז נשא אלי צבי שרמן
את עיניו העייפות.
שעת בין השמשות היתה זו,
ואני זוכר את הצללים שכמו
נעו בחדר הקט
עם מכונת התפירה ,בגדים
מושלכים אנה ואנה-
וכמה קולבים.
והוא אמר,וקולו בל עמו
לרגע קט אחד-
ובלתי נגמר:
הגברת שלי הלכה.

ואז נזכרתי באשה עם
העיניים העצובות
שתמיד פתחה לי את הדלת-
והתיישבה לידו.
וכעבור מספר ירחים-
הלך אף הוא.

ובאיזשהו מקום נותרו
בי חידות לא פתורות
של מאיפה ומה היה
במלחמה-
ועוד כמה.

תגובות

אושרדור / אולי חיינו ספר חידה אר / 23/02/2016 19:33
אודי גלבמן / תודה אושר על הערתךחיי� / 23/02/2016 19:38
זיגי בר-אור / מולא הזיכרון שלך שכה ר / 23/02/2016 21:26
נורית ליברמן / העיניים העצובות / 23/02/2016 21:44
אודי גלבמן / ומן הסתם מול חלונך וגם / 24/02/2016 07:39
גלי צבי-ויס / חידות לא פתורות / 23/02/2016 21:57
אודי גלבמן / זו היתה מלחמת העולם הש / 24/02/2016 07:38
מרים מעטו / :-S / 24/02/2016 05:36
יום טוב צבי / חברות / 24/02/2016 07:58
אודי גלבמן / אכן,החברות שבין החייט / 24/02/2016 08:53
אודי גלבמן / גם אני אוהב,יקירתי,את � / 24/02/2016 08:52
גליה אזולאי / כמה עצוב אודי, ממש מהח� / 24/02/2016 16:11