'בלתי נסלח' - לבמת הדיון שהעלה דוד שרוני

השואה זה דבר שאין דומה לו בתולדות האנושות. היו ולצערנו בטח עוד יהיו מאורעות של "רצח עם". אבל זה לא דומה כהוא זה לשואה ועל זה אין סליחה.

אני חושבת על הפעמים שסבתא שלי עמדה מול מנגלה, ההשפלה הזו לעמוד ערומה, מגולחת, שדופה. על התחושה של הקלה רגעית, היא עדיין חיה, כשאצבעו הראתה לימין. מתוך כל הזוועות שעברה, והיא עברה לא מעט, זו הייתה כנראה הנוראה מכולן. העמידה הזו מול "הרופא".

אני יכולה להבין שהיא כבר לא כעסה, ולא כעסה על אייכמן כי אותו לא הכירה, הוא היה שם כמו שהיטלר היה עבורה רק שם. אבל מנגלה היה פנים ועיניים מביטות אל תוך עיניה -

על זה היא לא סלחה.

צר לי זיגי, צר לי שהחזרתי אותך אל אותה תקופה

אבל בעצם היא תמיד מלווה אותך היא תמיד נמצאת שם

ואני יודעת שגם אתה כמו סבתא שלי - לא תסלח

מחבקת אותך ידיד יקר ואהוב.

מרים יקרה, אני יודעת ואני מבינה

גם בי תמיד עלו ההרהורים איך הם נספו.

האם סבלו או אולי שפר גורלם ונורו ומתו מיד

וכשסבתא שלי דברה על מנגלה ועל רצונה לראותו עומד למשפט -

תמיד חשבתי על אותן פעמים שעמדה מולו

גלוחת ראש עירומה ושדופה

מה עבר לה בראש כשהתקדמה אליו וחכתה לפסק הדין

האם לחיים או למוות תישלח.

המחשבות והזכרונות מסבתא שלי תמיד עולים בהקשרים שונים

תודה על דבריך מרים יקרה

אוהבת אותך מאד

מחבקת

נורית

ממשפחתו של אבא שלי לא שרד אף אחד, אחיו שהיה כבן 15, היה לו מראה ארי, הוא ניצל את זה והיה מתגנב מהגטו להביא לאבא שלו תרופות. יום אחד יצא ולא חזר, איך ומה קרה... האם נתפס ונשלח למחנה השמדה? האם נורה ברחוב? המחשבות האלו לא מרפות ממני מאז ילדותי, כשסבתא שלי סיפרה על כך. רק אחות של אמא שלי שרדה, היא הייתה כבר נשואה ובעלה הבריח אותה מהגטו לכפר פולני שם החביאו אותם כל המלחמה. היא כל השנים חייתה ברגשי אשמה נוראיים שהפקירה את הוריה למות.

ועל סיפורי זוועה, יש לך מספיק משלך אז לא אוסיף

אוהבת אותך

נורית

תודה אביה, תודה על השיתוף

כן, זה היה ניצחון של השורדים - הקמת משפחה.

עוזי יקר שלי, תודה

תודה על האין מילים, הן המון בשבילי

תודה על החיבוק.

תודה אחי היקר

אכן ישנם דברים שאין עליהם סליחה.

שבת שלום

תודה יום טוב ידידי היקר

היא הייתה מופלאה, סבץתא שלי

אהבתי אותה מאד

היא הייתה דמות מופת בחיי.

המון תודה גליה יקרה,

אני יודעת על החיבור שלך

ולגבי יום ההולדת - זה מחר בשבת

מחר אני חוגגת פעמיים, גם לפי העברי וגם לפי הכללי

יש לי תאריך יפה בעברי ח"י אדר א'

ואת יקירתי יום אחרי

אפילו בימי ההולדת אנחנו קרובות

חיבוק גדול גליה אהובה

ועוד חיבוק שמרי ליום ראשון

נורית

תודה ויקי יקרה, זו הייתה סיטואציה כל כך קשה. בעיקבות המשפט שמענו את הסיפור על מנגלה.