אני תמיד מפקשש.

 אני תמיד מפקשש.

                   מאת זיגי בר-אור

אחד שתיים ושלוש

נפלתי על הראש

ארבע חמש ושש

תמיד אני מפקשש.

למה אני מספר לכם זאת?

או, כדי שקצת תרחמו עלי,

כל מה שאני מנסה לכתוב

סיפור או שיר, לא מצליח

תמיד זה לא מצא חן בעיניי,

כנראה שנופלים על הראש

ככה זה, תמיד מפקששים.

בזמנו רציתי שתיוולד לי בת

אמרו לי לעשות לאט לאט

לא להתנפל עליה בבת אחת,

הכנתי פרחים ליד המיטה

הדלקתי גם נרות בכל פינה

קניתי לה כותונת שקופה,

יעצו לי לא יותר מחצי שעה

ונחשו אתם מה מכל זה יצא

נכון, בן, אני תמיד מפקשש.

אז החלטתי לוותר על הראש

ולכתוב הכל ישרות מהלב

אך פחדתי שיגרום לי לכאב

אם אכתוב שיר שהוא עצוב.

הרי ראיתם, תמיד מפקשש

ולא נשאר אלא מכם לבקש

שתרשו לי לכתוב עם חיוכים

הם לבריאות תמיד מוסיפים.