הדרך שלי

הדרך שלי 

הדרך צריכה להיות ארוכה

כדי שאוכל לחיות אותה בכל החושים.

היא צריכה להיות ארוכה, 

שבסופה – את חיי אראה לאחור  . 

אני רוצה שתהיה מלאת תגליות,

תציב לי יעדים להגיע אליהם 

ולגלות – שיש יעד נוסף

והוא רחוק ומאתגר יותר.

הדרך יש בה מהות

והמהות היא האמת.

הדרך תמיד מובילה לאיתקה

ואיתקה שלי רחוקה עדיין.

אני יושבת על חוף הים

מביטה אל האופק,

הדרך שלי נמצאת מאחרי האופק

האופק תמיד מתרחק,

וגם היא מתרחקת ממני.

יושבת אל מול הגלים

לפעמים הם רק אדווה קלה על פני המים  

והכחול יוצר לי שלווה ושקט,

לעתים, ביום חורף סוער

הם שוצפים ומכים בחוף

מביאים איתם את סחף העולם

ואני אוספת אותו,

הם גם הסערה בנפשי, שאין לה מנוח.

אני הולכת בדרך, נתקלת בסכנות,

קושרת עצמי אל התורן כשהסירנות שרות,

לא נסוגה מול הפחדים

גם כשיש מעידות אני ממשיכה –

אני צריכה להגיע הביתה.

המסע לאיתקה הוא אמיתי –  

והוא מטאפורי

הוא חלום על הבית

והוא הבית

הוא הדרך שלי.

כל אחד צריך שתהיה לו איתקה משלו,

כל אחד צריך להבין את האיתקות כדי שיוכל להמשיך.