אישה של ריגושים / רונן

אישה של ריגושים / רונן

תל אביב, לילה, רווקה כבת שלושים

על הבר יושבת, מחפשת ריגושים

בעיניה היא סורקת

כמעבירה מסרק צפוף

בעיניה אש בורקת

ופניה שנהב אפוף

ותיקה היא במשחק

כשמפדרת את אפה

היא אותו לדק תשחק

ותישאר שוב בגפה

דירת פרטר חצי ריקה

ובמרכזה מיטה גדולה

למה זקוקה הרווקה

חוץ מעוד קצת הילולה

נרות בשומים על מגשים

על הקיר רק צל עכור

כי אצל אחת של ריגושים

זה הכל משחק מכור

צל בדלת, נכנסים

צל אישה שלושה גברים

שוב אין בגדיה מכסים

וחמוקיה מדברים

כל דבר הם מנסים

לא הזמן לבירבורים

כשחוקי הטבע שוב קורסים

נושכים, מושכים וכמעט תולשים

עם אישה כבת שלושים

כאן הזמן זה להגשים

עם אישה של ריגושים

ריגוש רודף אחר ריגוש

מתערבל לכדי מיחוש

שם בלילה הכוזב

כך רק לפעמים כואב

יתכן, זה רק ניחוש

אדם לאדם אוהב

אבל לרוב ...

הוא רק זאב

ובסוף היא כה תשושה

השאירוה נטושה

שם במיטה הגדולה

עייפה וחרושה

ריקנית וללא תחושה

אחד נשאר שם בשבילה

אולי זה סם או אהבה

שאנחנו ממנו חוששים

לוחש לה שהיא הכי טובה

לאישה כבת שלושים

ושוב כאילו רטובה

ומחדש מתגוששים

וקולה צועק ביבבה

כשנופלת לקרשים

אין מקום לאכזבה

במישחק של ריגושים

ובסוף... כמו כולם, גם אותו עזבה

גם אחרי אותו סוף מרשים

תתקשר...   אתה זקור לי לטובה

ממני כבר לא מתגרשים

אני רק אישה של ריגושים

© כל הזכויות שמורות לרונן