הרהורים ליום האישה הבינלאומי

יום האשה הבינלאומי

הרהורים נוגים ביום חג, כל כך הרבה עוד יש לעשותץ

זונה יושבת בקובתה מול מקלט טלביזיה. נחה מעט בין לקוח שיצא לשה שעוד מעט יכנס.

על המרקע אישה מניפה אגרופה וקוראת בהתלהבות לעשות מעשה. יש להפסיק את האלימות נגד נשים. מספרת על בעל מכה שזכה בבית המשפט ל"הנחה" על מעשיו (השופט בטח גבר מבין), על אחים שרצחו את אחותם בשם כבוד המשפחה. על סוחרי נשים שקבלו מאסר קצר משופט רחמן, כי הם בעלי משפחה ויש להם בנות קטנות בבית.

יש למגר התופעות, קוראת האישה מן המסך הקטן. הזונה מדליקה סיגריה ומנידה בראשה. יום האשה הבינלאומי כבש ליום או ליומים את התקשורת, מחר שוב יתנצחו פוליטיקאים, ומי יגן עליה, הזונה? לא מפני סרסור מתעלל, מי יגן עליה מפני עצמה.

איזו תמיכה זעומה מקבלות תוכניות להוצאת נשים ממעגל הזנות. ישנם הסכמים קואליציוניים, תוספת למגזר החרדי, לקצבאות ילדים. יש תוספת קטנה לנשים מוכות, אבל כמה מעונות הוקמו לזונות משתקמות?

"ידוע הוא" אומרים יודעי דבר, "זונה נשארת זונה, תמיד תחזור לסורה. לכו אל הרחובות תמצאו שם נערות צעירות וזונות שכבר מזמן עברו את גיל הבלות, ועדיין מציעות את קמטי גופן במחיר מוזל".

כל כך הרבה נעשה בשנים האחרונות לקידום האישה. בעזרה לנשים שתוכלנה לצאת ממעגל העוני אל מעגל העבודה, אבל מי יוציא זונה ממעגל חייה?

זונה יושבת בקיטון זעיר, לקוח מניח שטר על השולחן, סרסור מושיט ידו לוקח אותו לכיבו, אין תנאים סוציאליים. היא עוצמת עיניה, נפשה יוצאת אל בתה הקטנה שנקרעה מזרועותיה, העבירו אותה לבית אומנה, האב לא ידוע.

יום האישה, מפגינות צועדות אל בתי נבחרים, מניפות את דגל השוויון. מפדינות מרימות ראש בגאווה, וזונה עדיין יושבת בקובתה, מזדקנת ומקווה...

יום האשה הבינלאומי, טוב שעשני אשה.!