אמא שלי בת 100

אמא שלי בת 100

למי שבימים אלו מולאים מאה שנים

אני ממש לא יודעת במה מברכים.

פתחתי את פרקי אבות ושם קראתי –

"בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם"

ואמא שלי, את עדיין חיה ובועטת וצוחקת על כולם.

תזכורות של ימי הולדת אמא שלי תמיד שנאה

שנים רבות היא נתקעה בגיל שלושים ואותו לא עזבה.

וכשהיו מצביעים עלי ואומרים לה, 'כמה הילדה גדלה',

פניה היו מתכרכמות, כי התבגרותי הוסיפה שנים לגילה.

וכמי שהייתה עד לא מזמן בת שלושים, היא היום שואלת בפליאה

מה, אתם רוצים להגיד לי שבאמת אני בת מאה?

איך חוגגים מין יום הולדת שכזה ומה נותנים מתנה?

ואת הרי כפולניה טובה, לכל מה שנביא מיד תגידי –

בשביל מה אני את זה צריכה.

אז המתנה אמא יקרה היא – אנחנו

בת אחת, שלשה נכדים ואחד עשר נינים – בלי עין הרע.

אז איך אפשר לסכם בכמה שורות מאה שנים ארוכות,

ראשיתו של הסיפור הוא כמובן בפולניה הרחוקה

שם אמא שלי, לאויר העולם יצאה.

וכיאה למי שנולדה בחג הפורים אבא שלה בחר לה שם מהמגילה,

הביט עליה ונראה לו שוַשְתִּי יתאים לילדה שאך זה נודלה

אבל אז ריחם עליה ונתן לה את שמה של אסתר המלכה,

יש כאלה שאומרים שהיא מלכה לא רק בפורים.

ובכן בפולניה הרחוקה עברה על אמא שלי ילדותה ובחרותה.

כשהגיעה לאוניברסיטה גילתה, שלהיות יהודייה זה בכלל לא פשוט,

שם בין סטודנטים פולנים היא גילתה מה זאת אנטישמיות.

בעקבות גילוי זה היא החליטה עם כמה חברות

לארץ ישראל, שהייתה אז פלסטינה א"י, לעלות.

וכך אמא שלי הגיעה לירושלים את ספסלי האוניברסיטה לחבוש

תארו לכם את השוק שקבלה הפולניה, שראתה סביבה ערבים עם כפיה על הראש.

בגלל קשיי השפה, אולפן אז לא היה, היא את הלימודים עזבה

ומירשלים ירדה אל תל אביב, עיר תוססת וצעירה.

תל אביב עיר של תרבות, אפשר לשמוע קונצרט בגני התערוכה

אפשר לפגוש בחור, רצוי פולני, ואפילו לדבר על חתונה.

וההמשך הרי הוא ידוע – חיזור חתונה ואני...

בינתיים גם העברית על לשונה של אמא שלי השתפרה פלאים

עד כי הייתה ספרנית ועסקה השאלת ספרים.

האמת היא שלמרות שהיא דברה בעברית נפלאה

והיא אפילו לאהוב את הארץ הזו שלנו למדה

היא בכל זאת לאורך כל חייה נשארה פולניה.

ואינני אומרת את זה לגנאי וזו לא ביקורת

כי אמא שלי פשוט תמיד היית קצת אחרת.

לא נשאר לי אלא לאחל לאמא שלי –

עד מאה ועשרים.