האור הפנימי

שמש בהרים, חיילים מסתערים , הקרב עקוב מדם

השמש זורחת וקרניה שולחת במידה שווה לכולם

אולם המציאות, כשפל וגאות, שונה מאדם לאדם.

ויהי בוקר ויהי ערב, אור חמה גווע

אור עמום עוטה היקום, באה מנוחה ליגע

אורות וצללים לפי הכללים שהטבע להם קובע

פני תבל ביום ובליל יאירו להולכים בדרכיה.

ראיתי אנשים כסומא מגששים לאור השמש הזוהר

ואחרים בחשיכה צועדים בבטחה לאור ירח חיוור

בדיקת הנושא מעלה שלמעשה האדם משול לעיוור

כשזיק התקוה בלבבו כבה והיאוש עליו גובר.