חִיּוּךְ בָּעַיִן / נסים פרנקו

מִי רוֹאֶה אֶת הַכְּאֵב

מִי צוֹעֵק אֶת הַיוֹפִי

אֲטִימוּת מֶלַח עַל כִּיב

פֶּשַׁע אֵינוֹ בָּר חֲלוֹף

כְּבוּלִים וְסוּמִים

מִי יִתְנַדֵּב לְהוֹעִיל

וְרַק לְלֹא כָּל שָׂכָר

כָּל שֶׁלָּמַד בַּבַּיִת

יֵעָלֵם כְּלֹא מוּכָּר

כְסִילִים רְתוּמִים

מִי דּוֹאֵג לַשַּׁרְשֶׁרֶת

שֶׁלֹּא תִּפְקַע חוּלִיָּה

כִּי אָז לֹא אֶפְשָׁר לִקְשׁוֹר

הוֹוֶּה לְעָתִיד

אֱוִילִים רְדוּמִים

לַטְּפוּ מָקוֹם שֶׁכּוֹאֵב

עִזְרוּ לְהָרִים כָּבֵד

נַדּוּ אֶת הַמִּסְתָּאֵב

וְתוּרוּ אַחַר הָאוֹבֵד

בּוּרִים נְבוּבִים

פִּקְחוּ עַיִן בְּחִיּוּךְ

תְּנוּ לַחוֹפֶשׁ אֶת הַיָּד

אֶהֱבוּ לְלֹא תִּוּוּךְ

וְאַל תִּחְיוּ בְּנִּפְרָד

שׁוֹטִים מְרוּמִּים.