תולדות חיי. פרק ג'

תולדות חיי. פרק ג'

רק זה היה חסר לי היום.

היות והסכמתי לא להתגרש

דרשה היום ממני במפתיע

שהלילה אעשה לה תאומים,

בן ובת ושיהיו גם דומים לה.

הסברתי שאת זה לא אוכל

כי הלילה קבעתי עם חברים

ואז החלה כרגיל באיומים

שתפנה שוב לשכן מסודן

שהבטיח לה שזה כן אפשרי.

נתנה לי אורכה של שבועיים

ואם אדע איך עושים זאת

היא תכין לי ארוחה מיוחדת

של קוסקוס עם קישואים

למרות שידעה שאני לא אוהב

כי רק מרוקאים אוכלים זאת.

שאלתי את כל חבריי בעבודה

באם הם יודעים לעשות תאומים

והם היו מוכנים לנסות במקומי.

רגע, בינתיים שברתי צנצנת

ואישתי הודיעה לי שאני מפוטר

ויותר לא תיתן לי לרחוץ כלים

ובמקום זה שאסייד את הסלון.

החל ויכוח באיזה צבע לצבוע,

הסברתי לה שהכי כדאי בלבן

כי זה מוסיף לסלון יותר אור

אבל היא רצתה דווקא בחום

כי  כך גם אצל השכן הסודני

הסלון, המרפסות, השירותים

וכל התקרות מסוידים בחום.

בסוף הגענו לפשרה הגיונית

שהקירות בלבן והתקרה בחום.

השבועיים כבר עמדו להסתיים

ואמרתי שאוכל לעשות תאומים

בתנאי אחד, שתכין לי כל בוקר

במשך חודש דייסת שיבולת שועל

כדי שיהיה לי כוח למבצע התאומים,

וגם תסכים להחזיר אותי לרחוץ כלים.

לבסוף הסכימה בתנאי שהתאומים

יהיו יפים וגם דומים אחד לשני.

בינתיים התחלתי לסייד הקירות

אבל התהפך הדלי עם הצבע החום

וכל הרצפה נראתה כאדמה בגינה,

היא החלה לצעוק שכל זה קרה כי

אני לא יודע להבדיל בין תקרה ורצפה.

אספתי את כל החום מהרצפה לדלי

ונתתי כמתנה לשכן שעבורו זה שימושי

ויוכל לצבוע בזה גם את חדר השינה

ואנחנו סיכמנו שאצבע הכל בצהוב.

דווקא בשבת העלתה דרישה חדשה,

היא רוצה שאקנה לה מכונית יפה.

הסברתי שבשבת אסור לדבר על זה

כי גם לנסוע אסור בשבת וחגים,

אבל היא אמרה שמוכנה להסתכן

ורק היא תיסע בשבתות וחגים

כי אני לדבריה עיוור שלא מבחין

לא בצבעים ולא בין תקרה ורצפה.

למחרת הלכתי למנהל הבנק שלי

וביקשתי הלוואה לקנית מכונית.

הוא בדק במחשב שלו את חשבוננו

וטען שאנחנו  גם בלי זה בחובות

כי בכל ההוצאות מופעים רק שמות

של חנויות מפוארות לבגדי נשים

ובמצב זה אין אפשרות לקבל הלוואה.

חזרתי הביתה והיא מאד כעסה

שלא לקחתי אותה לבחירת סוג מכונית

אבל הצלחתי להרגיע אותה מעט

לאחר שהבטחתי שאקנה לה טוסטוס

מאחר שלזה הבנק כן נותן הלוואה

ואם בכל זאת רוצה דווקא מכונית

עלינו לפתוח חנות יד שנייה בעיר

ולמכור את הבגדים שקנתה לעצמה.

הרגשתי שאנחנו מתקרבים למדרגות,

איזה ? כמובן למדרגות של הרבנות.

אבל לא, היא סירבה בעקשנות ואמרה

שתסכים רק אם אעשה לה תאומים.

מה שקרה אחרי זה.... בפרק ד'