יצירות אחרונות
מַתָּנוֹת. (2 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (15 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
שירים
עבדים - נכתב לבמת הדיון של גלי על אפליהעבדים כשתשתה כוסית של רום* חשוב עלי קשור בשלשלאות אל עמוד רגלי בַּסַד נתונות. חשוב עלי קוצץ קנים במטעי הסוכר יום ולילה עד שלא עמד לי כוחי ומתתי. כשתשתה כוסית של רום חשוב עלי – מלאך שחור בשמים. כשתשתה כוסית של רום חשוב עלי ילדה בת שתים עשרה שחורה עיניים גחלים שכבו עובדת במטעי הסוכר מבוקר עד ליל ידי זבות דם זה לא הפריע לאיש הלבן לאנוס אותי פעם אחר פעם עד שמתתי. כשתשתה כוסית של רום חשוב עלי – מלאך שחור בשמים. כשתשתה כוסית של רום חשוב עלי אשה שחורה שם במטעי הסוכר מרחוק רואה את אישי גבו מחורץ מהצלפות השוט דמו האדום ניגר על גופו השחור הוא מביט בי מעל הקנים רואה בטני המתעגלת ועיניו כלות כשנולד בנינו – לא ראיתיו אל הכלבים השליכוהו חזרי לעבוד, אמרו האדונים. עם קנה סוכר חד פילחתי לבי. כשתשתה כוסית של רום חשוב עלי – מלאך שחור בשמים. כשאני שותה כוסית של רום אני חושב עליךָ את חייךָ במכות אדון המטע גזל חושב עַלָיִךְ – אוֹתָךְ אנס האדון הלבן עד שֶמָתֶתְ. אני שותה כוסית של רום וחושב עליכם – מלאכי השחורים בשמים אתם נתתם לי חיים כאן על פני האדמה. סד למספר עבדים שנאזקו ביחד. * הרום הוא התעשייה של קני הסוכר תגובות
סהרור-תומר קליין
/
מאוד פרוזאי
/
04/04/2016 18:28
נורית ליברמן
/
המון תודה תומר.
/
05/04/2016 07:53
viki.s
/
וואו נורית הקפאת את דמי התיאורים הכתיבה הדיוק המקרה לא הותירו אותי אדישה חיבוקים
/
04/04/2016 18:42
נורית ליברמן
/
המון תודה ויקי יקרה. כ�
/
05/04/2016 07:53
גדי רוט
/
שלום לך נורית יקירתי שיר מאוד יפה וגם חזק מרטיט את הלב עבדים היינו ~love~
/
04/04/2016 18:45
נורית ליברמן
/
המון תודה גדי ידידי, א�
/
05/04/2016 07:52
זיגי בר-אור
/
מה שלמדתי משירך זה שהר
/
04/04/2016 20:22
נורית ליברמן
/
המון תודה זיגי ידידי. �
/
05/04/2016 07:51
עצמי עצמי
/
וואהוו!!! נאלמתי. שורותייך מצליפות בי , נורית; וזעקה כולי. ומה למדה אמריקה מיזה?! הגברו בה על הגזענות?! ומה עם עמנו, גזעני ?! חיבוק לך.
/
04/04/2016 20:53
נורית ליברמן
/
תודה יקר שלי, אני ראית�
/
05/04/2016 07:50
עליזה ארמן זאבי
/
מלאכי השחורים בשמייםא
/
04/04/2016 20:56
נורית ליברמן
/
המון תודה עליזה יקרה ש
/
05/04/2016 07:48
ציקי חקלאי
/
כתבת יפה... נורית, אך ויתרת מראש.... אפשר היה גם אחרת..
/
04/04/2016 22:56
נורית ליברמן
/
תודה ציקי ידידי.
/
05/04/2016 07:46
גלי צבי-ויס
/
אתה נתתם לי חיים כאן על פני האדמה
/
05/04/2016 07:14
נורית ליברמן
/
תודה יקרה שהיית איתי ו
/
05/04/2016 07:45
גלי צבי-ויס
/
זו שאלת השאלות. העולם בריקוד טנגו מתמיד. צעד קדימה שני צעדים לאחור. ונדמה לי שזה בולט עכשיו במה שמתרחש בעולם.
/
05/04/2016 08:33
נורית ליברמן
/
כל כך נכון. העולם רק קצ
/
05/04/2016 10:41
גלי צבי-ויס
/
אני גם סבורה כך. לגמרי שוכח את הצעד קדימה.
/
05/04/2016 15:08
יום טוב צבי
/
האדון הלבן
/
05/04/2016 08:19
נורית ליברמן
/
המון תודה יום טוב ידיד
/
05/04/2016 10:40
אביה
/
נורית מיוחדים שירייך עם הסיפור השזור בכל שיר ושיר - וזה מקסים בעיניי - תודה
/
05/04/2016 17:30
נורית ליברמן
/
אביה יקרה, מענגות אותי
/
05/04/2016 19:44
דויד סמוכה
/
אחותי
/
05/04/2016 18:11
נורית ליברמן
/
המון תודה אחי היקר.
/
05/04/2016 19:45
שמאי ארמן
/
מצמרר ובוקע בכאב את הל
/
06/04/2016 21:54
התחברותתגובתך נשמרה |