ה ו ר ד

                                                    הַוֶּרֶד

נסים  פרנקו

הַוֶּרֶד רוֹקֵד עִם  הָרוּחַ

וְהַצְּלָלִית שֶׁלָּךְ כְּמוֹ  עוֹלָה

וְאֵינִי יָכוֹל כָּךְ לָנוּחַ

כִּי דְּמוּתֵךְ בְּמוֹחִי נְעוּלָה

לָקַחְתְּ בִּסְפִינָתְךָ אַהֲבָתִי

כְּדֵי לְחַפֵּשׂ מַעֲגָן אַחֵר

וַאֲנִי חָרֵד בְּכָל יֵשׁוּתִי

שֶׁלֹּא תִּתְּנִי אַהֲבָתֵךְ לְאַחֵר

לֵילוֹת כְּיָמִים מוּל הַוֶּרֶד הַנָּע

בְּיָפְיוֹ הוּא מַזְכִּיר לִי אוֹתָךְ

הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת  וְאוֹשֶׁר נִמְנָע

וְרַק הָרוּחַ אֶת דַּלְתִּי יִפְתַּח

הַוֶּרֶד שׁוּב רוֹקֵד עִם  הָרוּחַ

בְּדִיּוּק כָּךְ כְּמוֹ לִפְנֵי שָׁנָה

וְהַיָּם שֶׁלָּךְ  עוֹד יוֹתֵר מָלוּחַ

בִּלְעָדַיִךְ הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה

גַּלִּי לִי אֶת נְתִיב הַשַׁיִט

וְדָבָר יוֹתֵר לֹא אֲבַקֵּשׁ

אַחְזִירֵךְ אֶל נָמֵל הַבַּיִת

וְשָׁם נֹאהַב וְחַיִּים

נְחַדֵּשׁ.