בחיק הטבע - לבמת הדיון בעקבות שירו של פרננדו פסואה על אהבת הטבע.

אני הפרח

אני הרוח

אני המנגינה

ואני הדממה.

ואת כתבת נפלא תודה ולילה טוב

תודה אהובה שלי. אני הפרח, זו עובדה זה טבוע בשמי.

התמזגות מלאה עם הטבע בכל מקום, אם זה בים או במדבר, להיות חלק מהטבע ולשכוח הכל.

להקשיב לדממה, גם את יודעת לעשות זאת. גם את שומעת את כל הצלילים ואת כל המנגינות שהיא משמיעה. לך יש יתרון עלי, את יכולה להפיק אותם אחר כך על קלידי הפסנתר ולהיזכר בהם. פעם תשמיעי לי את קולות הדממה האלו ואני אעצום את עיני ואקשיב להם ואשוב להיות המנגינה.

צללתי אל תוכה אהובה שלי, צללתי אליה בשירך המופלא.

קסם הילך עלי השיר שלך "בדומיה", ואני עדיין מרחפת בתוכו.

תודה יום טוב ידידי,

זה לא קשה וזה כמעט לא דורש מאמץ. צריך רק לפקוח עיניים ולפתוח אל הלב.

המון המון תודה עליזה שלי יקרה

אכן הטבע הוא שירה נפלאה

מועדים לשמחה

שולחת חיבוק גדול מלא אהבה