וִיָה דֶּה לָה רוֹזָה

הָלַכְתִּי בַּוִּיָה דּוֹלוֹרוֹזָה שֶׁל הָאַהֲבָה

צְלוּבָה וּשְׁפוּפָה, שְׁקוּעָה בְּתוֹעֵבָה.

רָצִיתִי לוֹמַר מַשֶּׁהוּ עַל אַהֲבָה

עַל אֵיךְ לְמָשָׁל, נָפַלְתִּי לְקִרְבָּהּ

עַל מַהוּתָהּ וְתָקְפָּהּ, שֶׁתָּמִיד חוֹמְקִים מִמֶנִי

עַל הַמַּסָּע הַנִּצְחִי אֶל מָה שֶׁאֵינֶנִּי.

הָלַכְתִּי בַּוִּיָה דֶּה לָה רוֹזָה שֶׁל הָאַהֲבָה.

יֵשׁ בִּי רַעַב, כְּלוֹמַר: תִּקְוָּה.

אַבִּיר נִלְחַם בַּעֲבוּר תַּלְתַּל שֵׂעַר שֶׁל גְּבִרְתּוֹ

שֶׁאוּלַי יִזְכֶּה וְיֻנַּח עַל קִבְרוֹ.

הָאַהֲבָה אָבְּסוּרְדִית כְּמוֹ אֱלֹהִים שֶׁנִּשְׁחָט:

לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָעוֹלָם וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עֲבוּר הֲנָאָה שֶׁל שָׁעָה אַחַת.

אֲנִי מַגִּישָׁה לְךָ כַּפּוֹת רַגְלַיִם פְּצוּעוֹת, דּוֹמְעוֹת מִיַּבָּלוֹת

מַחְשְׁבוֹתַי בּוֹרְחוֹת, נִטְרָפוֹת, בָּאֶבֶן נִסְקַלוֹת.

כָּל נְשִׁימָה נוֹאֶשֶׁת וְכָל צַעַד רוֹעֵד:

אַשְׁלִיךְ אוֹתָם לְפָנֶיךָ, וְיִהְיוּ לִי כְּעֵד.

הַלַּיְלָה צוֹנֵחַ כְּעוֹרֵב, הַיָּרֵחַ דּוֹמֶה לְסוּס חִוֵּר.

אַתָּה רוֹאֶה? בִּשְׁבִילְךָ אֲנִי מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר.

אָדָם צָלוּב הוּא הַגְדָּרָה קוֹלַעַת לָאַהֲבָה -

זְרוֹעוֹת פְּשׂוּקוֹת שֶׁמְּחַכּוֹת לְחִבּוּק, בְּלֹא תְּשׁוּבָה.

הַרְחִיקוּ אֶת הַגָּבִיעַ, הַרְחִיקוּ אוֹתוֹ מִשְׂפָתַּי

אֲבָל לֹא בְּטֶרֶם שָׁתִיתִי דַּי.