הג'ירף רפי

לאחר שרפי הג'ירף לא קם כבר יומיים לארוחת הבוקר, מני ההיפופוטם שלח מסר חריף וישיר למנהל הקרקס. במסר, היה רשום באופן חד וחלק שלא משתמע לשתי פנים ;

"הג'ירף מת" . תחילה מנהלי הקרקס לא ידעו איך לעכל את זה, ואפילו פחדו ללכת לבדוק אם כל העניין הזה נכון, הם באמת לא ראו את רפי הג'ירף כבר בשתי ארוחות, וזה לא מתאים לו . תמיד רפי היה משקים בבוקר, עושה ריצה קצרה, ויש מגיע לחדר האוכל של הקרקס, הוא תמיד היה מבקש מנוי החסידה שתקשור לו כמה ענפים עם עלים וכל טוב בתקרת החדר האוכל, וכך הוא היה אוכל ללא בלי בעיה. ועכשיו, כבר יומיים הוא לא יצא בחוץ.   "הג'ירף מת" ככה מנהל הקרקס קרא את זה. לאחר מכן קימט את הדף וזרק אותו לפח הזבל. הוציא סיגר עבה מהמגרה, הסתכל על השעון הקיר, ראה שהשעה עשרה לשמנה בבוקר, והוא, שיכור, לא יכול לזוז מכיסא המנהלים שלו. כל הלילה מנהל הקרקס שיחק יחד עם חבריו פוקר, ושזה כבר הפסיד הכל התחיל להמר על החיות שלו. תחילה הביא אוסף מאובנים בן מעל ל1500 שנה, לאחר מכן את המפתחות של הרכב שלו, ולאחר מכן את רפי, הגירף הכי אהוב במחלקה . הוא לא יכל לעשות דבר, הוא הרי מכור למתח, לאחיזה עם האצבע בקצה ולחרדה. לחרדה ששולטת בו כבר כל כך הרבה שנים. הוא זכר שפעם, היה בפסטיבל בגוהה בהודו, לפתע ראה את אחד מהפילים הגדולים מגיע בריצה מולו, הפיל נתן לו מכה והפיל אותו במכה חזקה ארצה. כאילו נכנסה בו משאית שנעה על עשרים קמ"ש.  הוא זכר שמאז המקרה הזה קיבל הארה שהוא צריך לדאוג לכל החיות, ולהתפרנס מזה. אז הוא בנה לעצמו קרקס, קרקס ענק, עם מופעים, פעלולים מרתקים שנראו כמו אגדות אורבניות חד פעמיות . הוא שלט, שלט בכל, והרוויח מזה טוב, אט לאט החיות שהגן עליהן נהפכו רק לעוד מכונה שעושה בשבילו את השטרות מבלי שהוא יתאמץ כלל. הוא כבר לא דאג, ורק תחושת הניצול והזלזול בכולם באה לעולם. אבל, מנהל הקרקס לא הרגיש שהוא כזה, הוא רק התרכז בלסדר לעצמו את הפוני כל בוקר שהוא קם, להסתכל על האישה היפה שהצליח סוף כל סוף להביא וגם היא שעממה אותו כבר עד כלות הנשימה.

"הג'ירף מת" קיבל במכתב, והוא קימט את הדף לכדי הכדור הכי קטן שיכול לעשות וזרק, זרק אותו , ניסה לפגוע בפח אך במקום זה פגע במתג האור והאור במשרדו כבה . תוך כדי שמנהל הקרקס בא להדליק את האור, נשמעה דפיקה בדלת משרדו "רק רגע" קרא , הדליק את האור, והדלת נפתחה בעצמה שעדיין המכתב זרוק ארצה . למשרדו נכנסה, כשהיא מרחפת באוויר, התמנונית עליזה, שהיא הייתה מן מגדת עתידות עם כוחות מסטים מיוחדים. תמיד התחושה הרווחת הייתה שהיא ידעה הכל, אבל לא מספרת כלום. התמנונית עליזה נכנסה פשוט בלי לשאול שאלות למשרדו של מנהל הקרקס, כשהיא מרחפת לה באוויר היא הסתכלה על מנהל הקרקס בעיין עוקצנית. משדרת לו בטלפתיה : "זה הכל באשמתך" . התמנונית קרבה את רגליה לראשו של מנהל הקרקס, קראה לו את כל מחשבותיו, וחשמלה אותו עד מוות. "היא ידעה, ידעה הכל, אז למה היא לא פעלה..?" שאל עצמו מני ההיפופוטם, וסיים לאכול את ארוחת הבוקר שלו .

הוא אוהב אבוקדו מנוקד, מני, אהב גם מאד את רפי הג'ירף, תמיד הם כל הלילה היו מגלגלים סיפורים בזויים על החיים .