בימים ההם לא כתבתי שירים

בימים ההם לא כתבתי שירים,ויעקב אמר

שזה מאד לא בסדר משום שאדם צריך

וחייב לעשות את מה שהוא בהחלט יודע,

ואגב כך הייתי מתבונן בו די מלמטה – כי הוא

היה כזה גבוה, ולא שאני לא הייתי גם, אבל

היה לו את הדיבור השקט שכופה עליך לידום

ולהאזין לכל מילה שאמר, כי הוא היה מאד מחושב,

ופעם הוא אמר : בוא ניקח את נ. ואת י. לירקון

ונחתור בסירה, ומה יהיה ? שאלתי, והוא אמר

שיהיה טוב כי אפילו אם לא יהיה כלום,נדע

שניסינו , וחוץ מזה –ובאמרו כך זרחו הנמשים

על פניו – אני מאד אוהב את הקליק של המשוט

הנוגע במים, ואז גם לברח אל מעונם של חלומות.

טוב, אז הוא לא בדיוק אמר ככה, אבל אז כבר

החל לו השיר להתרקם , ועובדה שאחרי כל כך

הרבה שנים אני זוכר כל מילה וכל הגיג,כמו

למשל שהוא אוהב את נ. מרחוק אבל שונא אותה

מקרוב, ובאותה שניה ציקצקה לשונו בין שיניו-

והוא אמר שאין מה לעשות עם זה, ואלו המילים

שאמר בשעה שבקרב על מוצב בודפשט ביום כיפור

פגע בו כדור והוא אמר שאין מה לעשות והחובש-

מוטב לו שיילך למישהו אחר, ואותי הותיר

להרהר איך היה נראה היום עם מיליון הנמשים

שלו , והקול השקט והעיניים הקטנות

 והחודרות -

ומה זה כבר משנה : הוא ממילא יהיה תמיד -

בן עשרים ושש.