שתיקה

זה השקט של השותקים. של ההולכים.אלה שאינם עוד. והשקט הזה מצמרר. האופן בו כתבת את הדברים. וגם אתה חי חלקית, שותק את שתיקתם.

השיר הזה טלטל אותי כל כך.

אינך יכול לשכוח

המולת הקרב שם בחווה הסינית

את קולות הנפץ

את זעקות הפצועים

ואת שתיקת המתים

את השתיקה הזו אתה נושא איתך כל הזמן

היא תמיד בתוכך

אני יודעת.

מחבקת אותך ידיד יקר.

האוזניים צלצלו מזעקות השבר  ומהקולות ההולכים ונמוגים של חברינו המתים-ואני חי - את חבריי השותקים.

ושירך צועק בשקט כאב ועצב קורע לב.