באמצע היום

ובאמצע היום, נרדמנו, כשכל החלונות פתוחים

לא הפריעה לנו השמש, גם לא הילדים שחצו את השביל ליד המרפסת

הם יכלו לראות אותנו קרובים אך לא נוגעים, רחוקים אך עדיין שלמים

לא ערבבנו את הדם במים, לא החלפנו מילים בשביל להבין טוב יותר

איך החיים האלה נראים מהצד השני של התנועה

בבוקר התעוררנו שלווים, האמנו שהכל יכול להישאר שלם

אחרי יום שלם בדרכים עלובות, ירדנו מהכבישים הראשיים

אל מקלטים שלא נפתחים בזמן וחלומות שלא עומדים להתגשם

פתאום באמצע היום, את ירדת מהרכב, לא הבנתי מה יש לך לומר

אמרת שאני לא מבין, אך בפנים, הכל כבר מת

חלומות שלווים עומדים עכשיו למכירה

העבודה היא כבר לא מה שהיתה ואנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים למכור

באמצע היום, אנחנו מוצאים את עצמנו מאזינים לשירים ישנים

אולי הפעם, נבין את המילים בצורה הנכונה

תמיד יש לנו מה לומר, למרות שזה לא חשוב בכלל

על דרכים שמובילות לשום מקום, שוב מצאנו את עצמנו מחפשים את השלטים

את ביקשת ממני שאשתנה, אני ביקשתי שתאחזי אותי חזק לפני שאנחנו נופלים

יש הסדרים, יש מסגרות, חוזים שלא חתמנו, ימים שלא הצלחנו לסיים

מה ניקח מכל זה לפני שנצא מהדלת עוד פעם אחת

מה ייראו הילדים כשיביטו פנימה אל הדירה הריקה

פתאום באמצע היום, את מתקשרת

מבקשת עוד דבר אחד

אני קם, עושה, חוזר לעצמי

כל החלומות שכבר חלמתי, נעלמו ממני

אל תשאירי אותי כאן, ריק ממציאות שלא הצלחתי לעמוד מול פניה

באמצע היום, מצאנו את עצמנו שוב מפורקים

מאמירות קשות, מאמיתות שלא חולפות

אנשים חזקים נחלשים, אנשים אוהבים טועים בזמן

איפה זה מעמיד אותנו, לאן זה ייקח אותנו

אנחנו הרי באמצע הדרך, מחפשים את השלטים הנכונים