מּוזָתִי הָאֲהוּבָה

בַּיָּם -

כְּמוֹ הַגַּלִּים

הַמוּזָה מִתְנַפֶּצֶת

לְכֹל הַכִּוּוּנִים

שׂוֹחָה לְצִדִּי

עִם כַּרְבּוֹלוֹת לְבָנִים

שׁוֹכֶבֶת לְיָדִי עַל הַחוֹל הָרַךְ

וַאֲנִי חֲשׂוּפָה וּשְׁקוּפָה

בֵּין צְדָפֵי הַתִּקְוָה.

פָּעַם נִשְׁמָתִי הָיְתָה כּוֹאֶבֶת

וְשִׁירַי מְלֵאֵי יִסּוּרִים

הַיּוֹם אֵינִי דּוֹאֶבֶת

וְחַיָּי כֹּל כָּךְ יָפִים.

לֹא עָמַדְתִּי מוּל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת

רַק הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי הַבְטָחוֹת

בַּדְּבָרִים הַיָּפִים לָגַעַת

וְלֹא אֶהְיֶה מְלֵאַת אַכְזָבוֹת.

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי

פּוֹרְקִים כֹּל עוֹל

וְאָז הַמִּלִּים עַל הַנְּיָר מִתְפָּרְצוֹת

חוֹשְׂפוֹת

מִזְדַּוְּגוֹת

נֶהֱנוֹת

אֲנִי שְׂמֵחָה כְּשֶׁהַשִּׁיר בִּי

מְבַעְבֵּעַ וְשׁוֹפֵעַ

עָמֹק בַּנִּימִים וּבָעוֹרְקִים

אִם הַמוּזָה תַּעַזְבֵנִי וְלוּ לִשְׁנִיָּה

הַרְאוּ לָהּ דַּרְכָּהּ אֵלָי חֲזָרָה

סַפְּרוּ לָהּ שֶׁאֲנִי בַּסְּבִיבָה

וְלָהּ מְחַכָּה.

21.6.16

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

המוזה שלי לפעמים בי מתעתעת, הולכת לרעות בשדות זרים, כשהמוזה איתי, לידי, לצידי, אני נמסה היא מענגת אותי כל פעם מחדש ומביאה אותי לשיאים המכורים לכל אישה

לפרצי יצירתיות אני מחזירה לה באותה המידה היחסים ביננו הדדיים

לעיתים היא בוגדת בי למרות כל מה שאני מעניקה לה

בהיותה עמי כשאני הולכת לישון לוקחת אותה איתי, מכסה אותה

שיהיה לה חם ונעים, כדי להתעורר איתה בבוקר לעוד יום נפלא ומלא אהבה,

מדברת אליה ענוגות , ממש מפצירה ומתחננת שתשאר איתי.

מבטיחה לה שאתפור וארקום לה את מיטב המחלצות כדי שתיראה במיטבה,

יותר יפה ומושכת בעיניי האחרים. וזה רק אחד הפינוקים שאני מעניקה לה.

בחג האהבה אקנה לה גם בושם מיוחד , אולי "מירקל פור אבר" ואזליף עליה

שובל ניחוחה ישגע אולי אחרים, אבל היא תישאר איתי.

זה שוחד מתוך אהבה. הצורך בשימור הקשר החם.

כשהיא שבה אלי יש לי איתה דו שיח, מצמידה אותה לקיר עם אקדח צעצוע מנסה להשמע מאיימת שתבהל קצת...מה יש? ומזהירה בקול רפה:

אם אין ברירה ואת חפצה לפקוד גם יצועים נוספים את יכולה לטייל במחוזות אחרים