נאמנות - לבמת הדיון שהעלת גליה

נאמנות

ראתה אותו במסיבה והוא מוקף חברים

שמעה אותו מספר סיפורים

הבנתו וחכמתו ריתקו אחרים

הוא משכמו ומעלה – כך כולם אומרים.

כשנפגשו סיפר כי מארץ אחרת בא

סיפר כי רצה "לעשות עליה"

אבל לא סיפר באמת מה קרה

לא סיפר דבר על חברים ומשפחה.

לאט לאט התפתחה אהבה

היא שאלה על משפחה – הוא לא ענה

ורק כשדברו על חתונה

אמר לה שעם עברו ניתק מגע.

לאחר ליל הכלולות כשהתכרבלה בזרועותיו

פתח את סגור לבו וסיפר תולדותיו

סיפר על ליל שכרות ועל נהיגה פרועה

(והוא רק נער צעיר בן י"ז היה)

סיפר על ילדה ששוכבת שנים ארוכות ללא תנועה.

סיפר על עולמו שחרב על שנים שבכלא ישב

הוא למד והשכיל אבל אור לא היה בחייו

לילדה הוא דואג משלם כל מחסורה

אבל לא יכול היה להשאר והפתרון היה בריחה.

עם דמעות בעיניו ביקש שתשמור את סודו

אמר ששילם לחברה את חובו

ביקש שתראה את גודל אהבתו

אמר לה שהיא כעת כל משפחתו.

בבוקר היא לא נשקה לו כשלעבודה יצא

כשחזר בשעת ערב – מצא דלת סגורה

מכתב על השולחן – סיפר עזיבתה

ועוד כתבה, סיפרתי סודך לכולם.

ניבגד יצא לפגוש את חבריו שיספרו להיכן הלכה

את גבם הם הפנו ומבטם קר ומנוכר היה

רק אדם אחד חיבק אותו חיבוק של חברות אמיצה –

אתה שילמת את חובך לחברה, ומה שהיה היה

תמיד הייתי חבר שלך  ואשאר כזה גם להבא

כי נאמנות אינה ניתנת בְּהַתְנָיָה.