יום ועוד יום

כל יום אנחנו חוצבים את דרכנו באבן

נושאים על גבנו את ההריסות שהשאירו לנו הורינו  

חלומות שבורים מתוך ילדות שלא הצליחה להגיע אל סופה

כל יום אנחנו מרימים מהרצפה אבנים,

אולי נצליח לבנות בהן, יום אחד, בית משלנו

כל יום אנחנו צועדים

בתוך שכונות שאינן, מקומות שכבר מזמן שכחנו מקיומם

פעם עוד ידענו לרוץ אחרי חלומות

והיום מה נשאר לנו מכל זה

כשאנחנו לא יודעים להחזיק ביד את מה שיכול היה להיות שלם

יכולנו לעבור את זה בדרך הקלה

אך אולי אף פעם לא היתה לנו ברירה

אף פעם לא יכולנו לעשות את זה אחרת

נולדנו לחצות את הדרך הקשה

להתמודד עד שנשרוד , יום ועוד יום, עד המחילה

כל יום אנחנו עושים את החשבון

כמה סיבובים נשארו לנו להשלים

סיבוב אחד בלי ליפול, בלי להרגיש את המכה בפנים

כמה זמן עוד ייקח לנו עד שנוכל לעמוד על הרגליים

מול ההריסות שלא ניתן לבנות מהן דבר  

כל יום אנחנו חוצבים את דרכנו באבן

נושאים על גבנו הריסות בלי שמות

הידיים שמחזיקות אותנו, כבר לא מפחדות שניפול

הרגליים לא נלחמות יותר בשביל לעמוד

אנחנו עוד מנסים, יום ועוד יום

כן, כל יום מול שמיים קפואים שלא מורידים עלינו גשם

מפחדים לאבד את הזיכרון  

בתחושה של זרות יוקדת, מכניסים ידיים מתחת למים

חוצבים דרכנו באבן

מול חלומות שאין להם הגנות  

כל יום אנחנו מבקשים לראות את פנינו מבעד לסימנים

להיפרד ממי שהיינו, להישאר שלמים

ובינתיים בשבילים בהם הלכנו

אולי נצליח למצוא עוד אבנים

לבנות מהן יום אחד, בית משלנו