אִינְהִיבִּיצְיָה שֶׁלִּי

מַדּוּעַ אַתְּ שׁוֹתֶקֶת

לֹא מְגַלָּה אֶת סוֹדֵךְ,

מִתְפָּרֵק וְאַתְּ  עוֹמֶדֶת

אוֹהֵב וְאַתְּ אֵינֵךְ.

אִתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי

בְּכָל אָדָם שׁוֹכֶנֶת,

כָּךְ בַּסְּפָרִים קָרָאתִי

אַתְּ אֶת סוֹדִי אוֹצֶרֶת.

אֵמוּן גָּדוֹל בָּךְ נָתַתִּי

עֲדַיִן לֹא אִכְזַבְתִּי,

בַּזֶּרַע שֶׁטָּמַנְתִּי

אֶת לִבֵּךְ נָטַלְתִּי.

בְּבֹא הָעֵת, יָדַעְתִּי

אֶמְחֶה אֶת שֶׁבָּנִיתִי

אֶת לִבֵּךְ שָׁבַרְתִּי

כִּי אֶת הַגְּבוּל עָבַרְתִּי.

* אִינְהִיבִּיצְיָה -  עכבה, מעצור, מניעה

    בפסיכולוגיה תהליך נפשי המרסן או המונע תגובה חופשית

    [מהמילה האנגלית Inhibit]