סיפורים

כאשר הגעתי לגילי המופלג, שאלתי את עצמי מה המילה שתגדיר נכונה את מעמדי החדש. האם אני זקן, ישיש, קשיש, פנסיונר גמלאי או אזרח ותיק? בעצם קיים עוד מונח הקשור עם זהב שאני מראש מסתייג ממנו, לא נראה לי שיתגלגלו לידיי בעתיד הקרוב, מטבעות או מטילי זהב כלשהן.

ובכן ננסה לבדוק, להיות זקן הינו מעמד מכובד וגם יומרני, שכן המילה 'זקן' הינה מילה נרדפת למילה 'חכם'. 'חכמי העם' הם גם 'זקני העם'. מצד שני 'זקן' לקוחה מהמילה זקנה שהיא מילה מכלילה המכניסה אותי לקבוצת גיל עם תווית.

על הקשיש והישיש נוותר ללא התעמקות, כי לצמד המילים האלה, לדעתי, אין עומק, פשוט, לקשיש ולישיש אין אופי, וכינויים ללא אופי אינם ראויים לאדם שמן הסתם, אני מניח, תרם כה רבות לחברה.

זהו, נשארנו עם שני כינויים גמלאי ואזרח ותיק, שכן פנסיונר וגמלאי הם היינו הך.

מצד אחד 'אזרח ותיק' נשמע כמו תואר של כבוד, כן, זה גם מלווה בהנפקת תעודה מרשימה התופסת מקום מכובד בארנק עם כל כרטיסי האשראי. אך מאידך המילה 'ותיק' מעט בעיתית, מעט מבוגרת לרוח הצעירה שבי.

ביידיש הייתי אומר "נו שויין, שיהיה 'גמלאי', המילה לא מי יודע מה מפוצצת ומרשימה, אבל לפחות גמלאי יכול להיות גם בן ארבעים. כנראה כינוי זה פותר גם את בעיית התקינות הפוליטית בשפה שחס וחלילה לא תיפגע ציפור נפשי כאשר יפנה אליי מאן דהו בכינוי גמלאי או אפילו בתואר המכובד 'אזרח ותיק'.

אבל, בינינו הגיל המופלג הזה הוא יופי. אם עדנה גורן שרה שגיל שלושים הוא יופי, אנחנו נשיר שכל גיל הוא יופי.

תגובות