מח קודח

מֹחַ קוֹדֵחַ

נסים  פרנקו

לֹא נָם וְלֹא עֵר

פּוֹסֵעַ אֶל קְצֵה נְשִׁיָּה

רֹאשׁ מוּטֶּה כְתֵפָייִם שְׁפוּפוֹת

עַיִן רוֹאָה עַיִן דּוֹמַעַת

הַתְּחוּשָׁה לֹא רוֹגַעַת

מַבָּט מְעוּרְפָּל שֶׁאֵינוֹ חוֹדֵר

לֵב לֹא מִשְׁתַּחְרֵר מוּעָקָה צוֹרֶבֶת

יְבָבָה לֹא נִשְׁמַעַת נוֹבֶרֶת וּמְהָפֶּכֶת

כִּבְלֵי נְשָׁמָה מֵעוּנָה הַיּוֹקֶדֶת בִּצְנִיחָה

הַהַגָּעָה אֶל הַקָּצֶה רוֹעֶמֶת זוֹעֶקֶת!

לֹא-אֹ-אֹ-אֹ-אֹ....

רָקִיעַ בָהִיר הַתְּכוֹל זוֹרֵם, שׁוֹפֵעַ

בּוֹהֶה אֶל מֵעֵבֶר לְאוֹפֶק דָּהוּי אַוְּרִירִי

הַהִיסּוּס פּוֹעֵם בְּרַחַשׁ פְּנִימִי, זוֹחֵל

מַשָּׁק רְנָנִים פּוֹלֵשׁ לַתּוֹדָעָה הַסְתוּרָה

יוֹצֵר אֵירוּעִים מְשַׂמְּחִים עַל אֵשׁ קְטַנָּה.

טִיפּוֹת שֶׁל יָהַב, מִסְתָּנֵנוֹת

הַמּוּעָקָה חוֹשֶׁשֶׁת מֵהֶן

נְסוֹגָה בִּדְּחִי חָרוּץ

עַיִן  בְּגִיל תּוֹבִיל

שָׁרִיר הַשְּׁבִיל

לַיֵשַׁע.