שיר בתוך סיפור

הסיפור היה ההוא

שנכתב עבור ההם

הוא אז שר

היא השראה

יחפים, קרובים לדופק

השיר שהוא הקדיש רק לה

הסיפור היה על עצב אהבה, טירוף

הסיפור ההוא מצא בסוף עצמו על חוף נטוש

ואף אחד כבר לא זוכר, אם היה או לא היה

לאף אחד כבר לא אכפת, אך הספינה ההיא טבעה

וביום אחר של חורף, שולחן בבר מלא עשן

יושב לו איש ספק זָקֵן, ספק ספקן

את העיניים מגלגל, והמבט שלו חלול

את השיר ששר לה פעם, הוא זוכר רק בערפול

בין הסיגריה לשנים, התערבבו כבר הפרטים

אך הסיפור שייך בעצם, לכל האנשים

רגע הבזיק אור בעיניו

ניצוץ של זיכרון קם בעורקיו

מצמוץ עיניים כחלום

שכרות של ליל באור היום

כשראה אותה לפתע, בזיכרון שצף עלה

בריקוד זוהר ברגע, כשריד של גורלה

השמים אז נדמו, דמעות נקוו בכל פינה

ערפלי העצב אז כיסו את השכונה

שם עטופה בחושך ספינה אחת טרופה