אחמד.

אחמד.

                             מאת זיגי בר-אור

מי עוד זוכר את החמור

עמוס עם אבטיחים,

אותו ערבי עם הכפייה

עובר בשכונה היהודית

וצועק בקול: "על הסכין

אדום אדום כמו דם

קילו אחד רק 2 גרוש".

המשקל היה מודרני

בצד אחד שם אבן

מצד שני את האבטיח,

ואם לא התאזן במדויק

היה מוסיף אבן קטנה,

מהחלון מציצה אישה:

אחמד תעלה עם האבטיח

אוסיף לך עוד חצי גרוש.

ורק אז גובה את הכסף.

אחרי הרבה שנים

פגשתי את אחמד

בתחנת המשטרה

עם אזיקים על ידיו

ואני שוטר גימלאי

מתנדב בתפקיד חוקר.

אחמד הצהיר בפניי

שהוא שמר על הסכין

ואת אבני המשקל

שבבוא היום ינקום

יהרוג יהודי בזו הסכין

ויזרוק אבנים בהפגנות

על שהיהודים דאז

שילמו לו רק 2 גרוש

עבור קילו אבטיח

והיהודים כעבור שנה

מכרו לערבים בפי עשר.

הוא לא השתמש בסכין

וגם לו באבני המשקל

רק החזיק בהם בביתו,

החמור גם נפטר מזמן

רק "ההשפלה" נשארה לו.

שחררתי אותו על תנאי.

בינתיים בנה בית בכפר

לו, ולבניו נתן שתי קומות,

שטח אדמה בו מגדל אבטיחים

ושוב מוכר ליהודים

אבל במחירים מפולפלים.

הוא הזמין אותי לחפלה

ויש לו הרבה ידידים יהודיים,

איך שגלגל מסתובב לו.