מילים אינן משׂחק - תגובת נגד לבמת הדיון של אילה

מילים אינן משׂחק

אינני משתעשעת במילים

מילים אינן משׂחק

אינני מזיזה אותן

מכאן לשם

כמו חיילים

על לוח השחמט.

אינני מפרקת אותן לגורמים

כמו ילד,

שתלש לדובון הצהוב את היד

ויש לו כעת משׂחק חדש.

גם אינני עושה ממילים עדיים

לתלות על צואר

ובכל פעם להחליף שרשרת

לפי צבע השמלה.

מילים –

בחרדת קודש נוגעת בהן

אני מתנקה

נוטלת ידיים

כמו הקורא בתורה

אחר כך אני מעצבת אותן

לאבני בניין.

לא לבנים מרובעות ורגילות

אלא כמו אלו שאיתן בני האינקה

בנו את החומה שתגן על ביתם,

אבנים אדירות

וכל אבן מתאימה התאמה מלאה

לזו שלידה.

כמו האבנים האלו גם המילים

יש מרובעות ויש עגולות

ויש כאלו שהן קצת משונות

יש להן שקעים ובליטות.

אבל כשאני מניחה מילה ליד מילה

כל מגרעת מתמלאת על ידי זו שלידה

בהתאמה מלאה,

גם גרגר חול לא יחדור בין אחת לחברתה

אין צורך במלט או בדבק מגע

כל אחת מחזיקה את השנייה

בכח משקלה.

מתרומם קיר של מילים

נדבך על נדבך

שום כח לא יפיל אותן

הן יכולות לעמוד כך לעד,

כמו החומה שבנו בני האינקה

גם רעידת אדמה לא הפילה אותה.

פניהן של המילים יפות

חלקות

אין קמטים

אין עייפות החומר

והן מתמסרות לי באהבה...

בשבילי

מילים

אינן משחק

וגם לא שעשוע.