לצאת מהמגרה

לצאת מהַמֵגֵרָה/עידית אורדן

שנים היתה מונחת מחברת שירַי במגירה

הייתי בה כותבת , ומיד  נסגרה ולמקומה  חזרה

לא נאותה לגלות את התחושות והמחשבות

החוויות והמראות

אשר מתוך עטי אל הדף זרמו כנהר מילים.

אז פסקו הן  לדגדג את נפשי כנמלים.

 המילים ציירו בצבעים של עצב ושמחה תיאורים

גם חרוזים הושחלו לעיצוב השירים

הסתדרו להן המילים בבתים של שיר.

כמו נשתלו ערוגות ערוגות  בניר.

המחברת הנהדרת

את שירַי אינה מבקרת

היא אליה באהבה היתה  אוספת

ובשקט אותם מלטפת

לכל שיר עמוד הקדישה

ולי בסוד הגישה, והחרישה.

היתה המחברת צנועה וביישנית

עד שיום אחד פתאום חדרה  לה רוח הרפתקנית

אזרה עוז ואומץ ואמרה שלצאת מהמגרה הגיעה העת

שאנשים יקראו את שיריה שנכתבו אז בעיפרון  ובעט.