אין שום הבדל וכבר קוהלת אמר; 'ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל.' ואין פיתרון, בני האדם ימשיכו להילחם כימים ימימה. אולי לו היינו דומים יותר לחיות, המלחמות היו אחרות. שם המלחמה בין הזכרים על שליטה וכשיש מנצח מגיעה השלווה אל העדר. והטרף הוא לא סתם להרג, זה לקיום. כשהאריה שבע, הוא לא יטרוף.

אריה או לביאה טורפים רק כשהם רעבים וזה יכול להיות אחת לארבעה ימים. גם אם תעבור לידם איילה הם יעזבו אותה במנוחה במידה והם שבעים.

זה חלק מהטבע. מלחמת קיום.

האדם הוא האכזר בבעלי החיים, טורף גם כשהוא לא רעב. ואפילו-טורף יותר כשהוא מאוד מאוד שבע. אין לו גבול לכלום.

מה הפתרון? להתבונן קצת בבעלי החיים וללמוד קצת מהם איך לא להיות מרושעים.