מילים ראשונות

הפנים שלנו נעלמו מהקירות

הרוח העיפה את השלטים שהיו אמורים לכוון אותנו

פתאום מצאנו את עצמנו אחד מול השני

אחרי שנים של בריחות, שתיקות שאיימו לגרד אותנו מהתחתית

תביט עלינו, איך הגענו אל אותה נקודה

ידיים משולבות, משפטים צפופים

שום דבר מכל מה שהיה לא הצליח להבשיל

בסוף מצאנו את עצמנו משוטטים על אותו קו

אין בינינו עוד מראות

כבר חשבתי שלא אעלה על הכביש

שיוביל אותי אליך יותר

הנה הוידוי שלך, הנה הפיתוי שלי

לקבל בחזרה את כל מה שהפסדתי

לא מפחד יותר להסתתר

אני לא מתבייש יותר בדמות שנעה לעברי

מתנדנדת בלי הפסקה, תמיד מפחדת ליפול

תביט עלינו, איך הגענו אל אותה נקודה

כמה שתיקות היינו צריכים לעבור

בשביל לומר את המילים הראשונות

בדרך אל משפט שלם שיתחיל את השיחה

לא ראית אותי בימים הטובים

לא ראיתי אותך כשהשמש שקעה מחוץ לחלון  

אוספים את מה שנותר, מקבלים את מה שהפסדנו

לא מתבייש יותר בדמות שנעה לעברי

השלטים עפו ברוח, אז איך נכוון את עצמנו

כבישים מובילים אל מקומות רחוקים

זוכר את עצמי בבית מלון, כותב כמה מילים

המרחק לא מחק דבר, עובדה אנחנו עדיין חיים