"על אדם להשאר ילד כל חייו"* - לבמת הדיון; הילד שבך.

אומרים שהמציאות עולה על כל דמיון. כמו שכתבתי לך בתגובה לשיר שלך. אני קוראת כעת את ספרה של ווירג'יניה וולף, ושם היא מעלה זכרונות ילדות וכך היא כותבה. "מה אדירים היו מימדיו של המרחב מתחת לשולחן בחדר הילדים. אני רואה אותו עדיין כחלל שחור אדיר מימדים, ואת עצמי אני רואה משוטטת והולכת לי שם..." אז מה הבעיה בשבילי להכנס מתחת לשולחן ולהיות שם נסיכה, ולידיעתך זה בכלל לא בעולם של דמיון זה לגמרי אמיתי, בדיוק כמו קיומן של הפיות - זו אקסיומה. אף אחד לא יכול להוכיח שאין.

לגבי החברה הזו שלי, יש לה משפטים שכיף לי להשתמש בהם אצלי בשירים. גם מילים מיוחדות היא מנשיבה לעברי. בעצם ההגדרה חברה לא ממש נכונה, היא נפש תאומה, ובתור שכזו - אם את מכירה אותי את מכירה גם אותה.

את זה אני לא זוכרת וזה ציטוט נהדר.

הממ...נדמה לי שאני מכירה את עצמי. :)

הספר הוא זכרונותיה והיא סיימה אותו ארבעה חודשים לפני שהתאבדה. הוא נקרא "רישום של העבר".

מה זה ה-הממ... הזה. חסר היה לך לא להכיר את עצמך, כי אז לי הייתה בעיה...

אני אזדרז להפגיש אותך עם הילדה הזו שבי... אני אוהבת גלידה.

תודה יקרה לי שאת יודעת על התמונה עם הנכד ועל הצחוק ועל להיות ילדה. זה הכי כייף לתת לילדה לצאת וללמוד את העולם ולשחק עם פיות. יש לי חברה שהיא פיה, ויש לי גם חבר שדון שקוראים לו פיצ-פיצ-פון, והוא קטן יותר מעיפרון. הוא שובב והוא גורם לי להשתובב ותעלולים לעולל...

טוב, השטתתי מספיק, שבוע טוב לילי יקרה.

נפלא ויקי יקרה, רק שאני (ואני מתארת לי שגם את בעצם) לא שוכחת את עצמי ליד נכדי, זו אני. באותו הרגע שבו אני מתחת לשולחן, אני ילדה בדיוק כמוהו ואני באמת נסיכה. ובאמת יש לי חברה פיה...

שבוע טוב ויקי יקרה.

בשן ידידי, הכוונה היא לא להתיילד, אלא להיות ילד. אלו שני דברים שונים. לשמור את הילד שבתוכך, כמו שכתב אפלפלד, זה להיות מבוגר אבל לראות את העולם בעניו של ילד. או כמו שכתבה ווירג'יניה וולף על דיקנס, "דיקנס חב את כוחו המדהים להפיח חיים בדמויותיו, לעובדה שראה אותן כפי שרואה אותן ילד."

חולה אלצהיימר הוא לא ילד ולא מתיילד, הוא חולה שאיבד את הקשר עם המציאות.

אילנה יקרה, זה לא היה בדמיוני, זה היה לגמרי אמיתי.

ולא התיילדתי ולא השתגעתי, אלא לרגע קט הייתי נסיכה. זה כמו להתנדנד על נדנדה בגן המשחקים, כי להיות לרגע ילד זה באמת לא להתיילד.  אני שומרת את הילדה שבי. כמו שאמר אפלפלד, שחייבים לשמור את הילד שבתוכנו כי בלי הילד הזה אין יצירה.  בספר זכרונותיה של ווירג'יניה וולף 'רישום של העבר', באחד הקטעים היא מספרת ,שהיא קוראת ספר של דיקנס, וכך היא כותבת, "דיקנס חב את כוחו המדהים להפיח חיים בדמויותיו, לעובדה שראה אותן כפי שרואה אותן ילד".  או כמו שאמר מאטיס, "על אדם להשאר ילד כל חייו"

אשרי הילד שאת-

נסיכתו

ולא אוסיף

מאד מאד נזהרתי שם מתחת לשולחן. אבל הייתי חייבת להכנס כדי להיות מוכתרת כנסיכה

תודה זיגי יקר.

וואו, מרים יקרה, את זוכרת את התמונה, את הבית הקטן שאליו נכנסתי. מתחת לשולחן היה יותר מקום...

תודה על המילים הנפלאות שלך

אוהבת אותך מאד

נורית

המון תודה דויד אחי היקר,

אני משתדלת תמיד למלא את התפקידים שמטילים עלי הנכדים, לפעמים אני לא כל כך מצליחה. אבל הם סולחים. אבל אין לי בעיה לחשוב כמותם ולהיות לרגע קט ילדה.

מסע עם נכד יקר.

 נפלא השיר ומרגש.

 יישר כוח!

 חודש טוב ומבורך.

המון תודה אהובה יקרה.

מסע עם נכד יקר.

 נפלא השיר ומרגש.

 יישר כוח!

 חודש טוב ומבורך.

מסע עם נכד יקר.

 נפלא השיר ומרגש.

 יישר כוח!

 חודש טוב ומבורך.