בים סוער לאור הירח

בַּיָּם הַסּוֹעֵר לְאוֹר הַיָּרֵחַ/עידית אורדן

בַּעֲלָטָה  בַּיָּם הַסּוֹעֵר

מִטַּלְטֶּלֶת סְפִינַת מִפְרָשִׂים  לְבָנָה

בֵּין הַגַּלִים כִּקְלִיפַּת אֶגוֹז.

קֶצֶף לָבָן עוֹטֵף אוֹתָהּ מִצְּדָדֶיהָ

אוֹר הַיָּרֵחַ בּוֹקֵעַ

מִבֵּין הָעֲנָנִים הַזְּהוּבִים

שוֹלֵחַ אוֹרוֹ כְּשֹבל עַל פְּנֵי הַמַּיִם,

מֵאִיר לָהּ אֶת נְתִיבָהּ.

מַפִּיל  הַיָּרֵחַ צֵל  בֵּין הָעָבִים

וּדְמוּת מִתְגָלָּה בֵּינֵיהֶם

אַנְשֵי הַסְּפִינָה אֲשֶר

פָּחָד וּמוֹרָא גּוֹעֵש בְּלִבָּם

מְבַקְּשים לְהֵאָחֵז

 בְּכָל עֶזְרָה שֶתִּנָּתֵן לָהֶם.

מְדַמִּים אֶת הַדְּמוּת

כְּמַלְאָךְ שוֹמֵר הַסְּפִינוֹת,

פּוֹנִים אֶלָיו  בִּתְחִינָה

אַנָא, הַשֵט בְּבִטְחָה אֶת  סְפִינָתֵנוּ

אֶל חוֹף מִבְטָחִים.