הילדה שבי - לבמת הדיון, הילד שבך

תדוה יקירתי,

תמיד תמיד להשאיר את הילד שבנו בפנים.

מי שלא יודע לחוות את הרגעים האלו, לא יכול להבין. אני לא ילדה ואני לא מתיילדת, גם איני אינפנטילית, אבל כשאני מתכופפת עם ילד קטן ורואה את המראה האחר, לרגע אני יכולה להפריד בין הידע הנרכש עם השנים ובין החוויה הראשונית של לראות את העולם הפוך.

חבל שאינך יכול לחוות את הדברים האלו, לרחף קצת מעל הרציו הזה הכובל. אתה מפסיד...

רעיון גדול, לקנות לו משקפיים שישבו היטב על האף ואפילו כשהוא ילך ישר הוא יראה את העולם הפוך. אהבתי את זה.

לילה טוב יקרה.

זה ברור שאנחנו לא צריכות, אנחנו רואות את השדונים אפילו אם הם מתחבאים.

כמו בעץ הזה, הם חשבו שאנחנו לא נמצא אותם, אבל אנחנו הצצנו וראינו... ושמשהו יעז להגיד שזה לא נכון.

המון תודה אחי היקר.

חודש טוב.

הם איבדו את הילד שבם

הם כבר אינם רואים את העולם

בראייה ראשונית –

חבל.

והם..איבדו את הילד שבם - חבל 

מקסים

כל כך הרבה פעמים שמעתי את הביטוי הזה, וטון הדיבור גם הוא היה קשה, עד שהסתגרתי בתוך עולמי, אבל הצלחתי לשמור את הילדה שבי.

ואתה צודק - אנשים שלא מבינים, אולי אינם טפשים אבל הם אטומים. ואינני יודעת מה יותר קשה.

תודה על דבריך חבר יקר ואהוב.

למרבה הצער והכאב

הם רבים כל כך

ואת

בנשמת היתר אשר לך-

כואבת עלבון הילדה הרואה נכוחה

תדוה יצחק ידידי,

תודה על המילים הטובות והרואות.

תדוה אילנה יקרה על דבריך, היצירה כולה היא היכולת לראות את העולם בעיניו של ילד.

תודה על ההפניה אל שירו של ביאליק ..."כמו צופה הייתי בעינו של עולם."

נורית יקרה

לא יעזור לאף אחד-בתוכנו נישארנו ילדים-אומנם התפכחנו

בבגרותנו אך אם נודה או לא נודה עמוק עמוק בפנים יש בנו

את התחושה שלא תעבור לעולם שנישארו בנו המון תכונות מן הילדות

וזה ניפלא

באהבה

מרים

גליה יקרה, למרות שהייתי הרבה פעמים "טפשונת קטנה", וגם במילים יותר בוטות השתמשו. הצלחתי לבנות לי עולם ילדות קסום בול לאף מבוגר לא הייתה דריסת רגל. את העולם הזה לא זנחתי גם כשגדלתי. גם היום אני יודעת לשמר את הילדה שבי, והיא מגלה לי עולמות הפוכים חדשים...

ולגבי הפסימיות הזו, אני יודעת שזה יעבור לך.