נֹחַ/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד

 נֹחַ/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

נֹח אִישׁ צַדִּיק הָיָה,

כָּךְ מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה.

לְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם,

נִבְחַר הוּא מִכָּל אָדָם.

לִבְנוֹת תֵּיבָה עָלָיו הוּטַל.

לְהַכְנִיס בָּהּ מִכָּל זַן.

עוֹף, שֶׁרָץ וְחַיָּה.

כּוֹלֵל אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה .

גָּמַר אוֹמֵר אֱלֹקִים ,

אֶת הָאָרֶץ לְהַחְרִיב.

לְהַשְׁמִיד בָּהּ כָּל בָּשָׂר,

מִבְּרֵאשִׁית שׁוּב לְהַתְחִיל.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ,

קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי-

-כִּי-מַלְאָה הָאָרֶץ חָמָס (בְּרֵאשִׁית ו')

אֱלֹקִים הִכְרִיז וְאַף הֶחְלִיט,

מַבּוּל עַל אֶרֶץ לְהוֹרִיד.

הֵטִיל עַל נֹחַ מְשִׂימָה,

לֵךְ בְּנֵה לְךָ תֵּבָה.

קְבַל עַם וּמוּל עֵדָה ,

בּוֹנֶה נֹחַ לְאַט תֵּבָה.

עַד סִיּוּם הַמְּשִׂימָה,

הִתְנַהֲגוּת הָעָם לֹא הִשְׁתַּפְּרָה.

הִכְנִיס נֹחַ לַתֵּבָה

אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת עַצְמוֹ.

אֶת בָּנָיו וְכַלּוֹתָיו,

וְאֶת הַחַיּוֹת שֶׁאֱלֹהִים צִוָּה..

אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לֵיל,

מַבּוּל נִתַּךְ לֵלֹא הֶפְסֵק .

מִמַּעַל צָפָה הַתֵּבָה,

עַד שֶׁאֶרֶץ נִמְחֶתָה.

וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְּקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,

מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם,

וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ; וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה.   (בְּרֵאשִׁית ז כ"ג)

לְאַחַר שֶׁהַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן,

בַּשָּׁמַיִם נִרְאֲתָה.

נֹחַ יָצָא מֵהַתֵּבָה,

לָאֱלֹקִים הֶעֱלָה עוֹלֶה.

אֱלֹקִים  מֵאָז הֶחְלִיט,

עִם נֹח כַּרַת בְּרִית .

מִבּוּל יוֹתֵר לֹּא יוֹרִיד ,

וְאֶת הָאָרֶץ לֹא יַשְׁמִיד.

וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן; וּרְאִיתִיהָ, לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם,

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-נֹחַ:  זֹאת אוֹת-הַבְּרִית,

אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי, בֵּינִי, וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.

שַׁבַּת שָׁלוֹם