פקעת יותר עדיף - לבמת הדיון שהעלתה גלי

המון תודה מרים יקרה

את יודעת את הפקעת הזו החונקת

צר לי אם העלתי את הפקעת הזו מעמקי הבטן

גמאני אוהבת אותך

נורית

וואו, זה נפלא.

המון המון תודה.

החזרת אותי אל המיתולוגיה האהובה עלי כל כך. (איך לא, כבת ליליד שאלוניקי...) והנה, הפחד והלא-נודע הוא שליווה אותי בקריאת השיר הזה. כאותו פרפר החושש לצאת אל העולם המורכב. ואת בדרך אסוציאטיבית יצרת לבירנת משלך, סיבכת את החוטים, קפצת לכרתים, יצרת מתח ופחד וחששות. ואשר יגורנו בא לנו...פקעת הייסורים.

איך שאפשר בקלות לסבך עניינים כשהכל בעצם יכול להיות פשוט עם מחזיקים היטב בקצה החוט והולכים לאורכו לאט לאט ועם סבלנות.

גלי אהובה, לא הבטחתי לך חיים קלים. הפעם הצלחתי לסבך ולערבב מין שאינו מינו, ועוד לא הוספתי את הפקעות של הנורית והכלנית...  אבל הוספתי את פקעת היסורים.

אבל תודי שחשבתי עליך ונתתי לך בית מתוך המיתולוגיה האהובה עליך. ואם במיתולוגיה עסקינן, קראי את התגובה של בשן על השיר, יש לך שם פרק מהאודיסאה.

את מציעה לי פקעת חוטים ללכת לאורך החוט, אז זה מה שעשיתי אהובה. קשרתי את הקצה אליך והפקעת בידי, ומכל מקום בו אהיה תמיד אלך לאורך החוט ואשוב אליך.

תודה גדי יקר על דבריך.

צר לי מאד לשמוע את שקרה לרעיתך, מקווה שמצבה משתפר. אני יודעת שההחלמה לא קלה היא. מאחלת לה החלמה מלאה ובריאות טובה.

מחבקת אותך

נורית

המון תודה לילי יקרה

אני גם טמנתי פקעת בעציץ על אדן החלון,

ובכל שנה פורחת לי כנלנית אדומה.

אילנה יקרה, אם תשימי לב, השיר עונה לנושא האנאפורה. כל בית מתחיל באותה המילה.  ולהנאתי הוספתי גם את האפיפורה. כך שהרגתי שתי ציפורים במכה אחת.