נִּסָּיוֹן ואֲמוּנָה לֶךְ-לְךָ/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                            

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. 

 (בראשית יב)

נִּסָּיוֹן ואֲמוּנָה לֶךְ-לְךָ/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בְּפָרָשַׁת "לֶךָ לְךָ",

לְאַבְרָהָם מִתְוַדְּעִים.

אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן,

שֶׁהִתְנַסָּה בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת לֹא קַלִּים.

בִּזְמַן שֶׁהֵפִיץ אֶת-

מְצִיאוּת הָאֱלֹהִים אֲמוּנָה בְּאֵל אֶחָד,

נִרְדַּף עַד חָרְמָה,

ע"י נִמְרוֹד הָרָשָׁע.

בְּחָרָן אַבְרָם גִּיֵּר אֲנָשִׁים,

וְהִכְנִיס אוֹתָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

שָׂרִי גִּיירָה אֶת הַנָּשִׁים,

וְהָיְתָה לוֹ  מִשְׁעֶנֶת וְעֶזְרָה.

אֶבְרָם שׁוֹמֵעַ אֶת הַצִּוּוּי הָאֱלֹקִי "לֶךְ-לְךָ",

מַתְחִיל לָנוּעַ לְעֵבֶר הַמַּטָּרָה.

מַגִּיעַ לְאֶרֶץ כְּנַעַן שֵׁם חוֹנֶה,

וְהוֹלֵךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ.

אֱלֹקִים אֵלָיו מִתְגַּלֶּה,

נוֹתֵן לוֹ הַבְטָחָה.

" לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת"

אֶרֶץ הַבְּחִירָה.

נִסָּיוֹן שֵׁנִי הִתְנַסָּה אַבְּרָם  וְאִתּוֹ גַּם שָׂרָי,

כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ לַמִּצְרִים בַּזְּמַן הָרָעֵב.

מֶלֶךְ מִצְרַיִם רָצָה לָקַחַת אֶת שָׂרִי לְאִשָּׁה,

ה' שָׁם בּוֹ נְגָעִים עַד שֶׁלְּאַבְּרָם הֶחְזִיר אוֹתָהּ .

בַּנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי אַבְרָהָם נִלְחַם בְּאַרְבָּעָה מְלָכִים,

לְאַחַר שֶׁלָּקְחוּ בַּשֶּׁבִי אֶת לוֹט אָחִיו.

אַבְּרָם הִכָּה אוֹתָם וְשִׁחְרֵר אֶת לוֹט וּרְכוּשׁוֹ,

כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ חַחֶגוּ אֶת נִצְחוֹנוֹ.

הַנִּסָּיוֹן הָרְבָעִי הוּא בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים

שָׁם אֶבְרָם שׁוֹפֵךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים.

מַה תִּתֵּן לִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ עֲרָרִי בְּלִי בָּנִים.

וְיֹאמַר לוֹ ה' צֵא הַחוּצָה וּסְפֹר אֶת הַכּוֹכָבִים.

ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:

  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. 

ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים-

   -אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.

הַגָּר וְיִשְׁמָעֵאל הֵם הַנִּסָּיוֹן הַשִּׁשִּׁי,

אַבְרָהָם נַעֲנָה לַשָּׂרָה וְנָשָׂא אֶת הַגָּר.

כְּשֶׁזּוֹ מַתְחִילָה לְזַלְזֵל בְּשָׂרָה,

אֶבְרָם מִתְבַּקֵּשׁ לְגָרֵשׁ אֶת הָאָמָה וְאֶת בְּנָהּ.

בְּרִית הַמִּלָּה הוּא הַנִּסָּיוֹן הַבָּא,

כְּשֶׁאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים ה' מְצָוֶה לָמוּל אֶת הָעָרְלָה.

אוֹת חָקוּק בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּלָּה,

קֶשֶׁר דָּם בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לֶאֱלֹקָיו.

בַּנִּסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי וְהָאַחֲרוֹן בְּפָרָשָׁה זֹאת,

אֱלֹקִים מְשַׁנֶּה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אַבְּרָם וְשָׂרִי,

מֵעַתָּה יִקְרְאוּ שָׂרָה וְאַבְרָהָם,

וּמַבְטִיחַ ה' לְעוֹד שָׁנָה בֵּן תַּחְבֹּק שָׂרָה.

וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ יִצְחָק.

טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי:  כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ.

טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ. 

יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים             שָׁנָה תֵּלֵד.

יח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים:  לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ. 

יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי    אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. 

שַׁבַּת שָׁלוֹם מְבֹרָךְ!!!